אני אוהבת ספרים כאלה, על גבול הפנטזיה, שמשחקים עם ממד הזמן.
טום סובל מסינדרום נדיר שלא מותן לגוף שלו להזדקן והוא כבר בן 439, למרות שנראה בן 40.
מאות השנים שעבר בחייו מאפשרות לו פרספקטיבה על הטבע האנושי, על טיבן של מערכות יחסים ועל רצונות והגשמה.
הספר גדוש אבחונים על הכל אלה, בנוסף לסיפור של טום, שמחפש את הבת שלו שנולדה ממזמן, והצורך שלו לברוח ממקומות ולא להיקשר לאף אחד.
ספר חכם, פותח את הראש, ומחזק את התפיסה שהכי חשוב בחיים זה קשרים עם בני אדם.
ממליצה בחום!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
