ביקורת ספרותית על שעת הכוכב - מחודש מאת קלאריס ליספקטור
ספר טוב

---

מה אנו רואים בהתבוננות בציור אבסטרקטי? האם זה בליל של משיכות מכחול שצוייר לפי מצב רוחו של הצייר? האם היצירה מביעה רגש? עוצמה? יופי כללי? אולי קצת מכל דבר? מה שכן אני מכיר ציירים שמציירים רק אבסטרקט, רבים מהם למעשה לא למדו לצייר כלל, הם פשוט מביעים את עצמם, לפעמים הקהל אוהב את זה והאמן הופך מולטי מליונר ולעיתים האמן נשכח כפי שקורה לרוב האמנים. מה הקשר בין ציור בסגנון אבסטרקט לסיפור זה של קלריס ליספקטור? לטעמי השליש הראשון של הסיפור הוא כתיבה אבסטרקטית לחלוטין, המחברת כתבה מה שעבר בראשה בלי סינון, בליל של מילים, מחשבות, רגשות הקופצים ממקום למקום עד שלעיתים קשה להבין את המשפט ולא את ההקשר לשאר הטקסט.

האמת השליש הראשון די מעייף, אני לא אוהב ציורי אבסטרקט, כך שגם את הטקסט הזה לא כל כך אהבתי, אך שווה להתמיד מכיוון ששאר הסיפור הוא יצירה נהדרת של תשוקה, רגשות עזים וערגה עזה לחיים טובים יותר.

גיבורת הסיפור מַכַבֶיָה (האם רמז ליהדותה של קלריס? האם דמותה של מכביה מביעה את עברה של קלריס? כנראה קצת מהשניים). מכביה נולדה למשפחה ענייה בצפון מזרח ברזיל ובגיל צעיר מתו עליה הוריה היא נדדה לריו דה ז'נירו שם חייתה בעוני ועבדה בעבודות מזדמנות. מכביה איננה אישה בעלת מראה חיצוני מרשים, גם אופיה איננו מרשים והיא לא מנסה גם להרשים. מנהל העבודה של מכביה הוא למעשה מספר הסיפור שעוקב אחר מספר צמתים חשובים בחייה של מכביה עד לסופה הטראגי.

הנובלה הזו כבר הופיע בעבר בהוצאת הספריה החדשה בספר אחד יחד עם עוד 13 סיפורים קצרים. לא ברור מדוע ההוצאה בחרה להוציא שוב את הספר, שנשאר באותו התרגום המצויין של מרים טבעון. לפני כשלוש שנים סיקרתי את הספר, קראתי את 13 הסיפורים הקצרים, אך את הנובלה שעת הכוכב נטשתי, הפעם סיימתי בהצלחה ואף בהנאה. נטשתי כנראה בגלל הפתיחה האבסטרקטית לסיפור, לא הצלחתי לצלוח אותה אז, הפעם נהנתי ממנה.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על שעת הכוכב - מחודש