ביקורת ספרותית על מפורסמת בעל כורחה מאת אורלי קראוס-ויינר

---

ספר מאכזב ביותר, מצטערת על כל דקה מחיי שבזבזתי בקריאתו.
מה אפשר לומר- חוסר אמינות מוחלט לכל אורך הספר.

מצטרפת למה שאמרו קודם על החלקים הלא קשורים- בהתחלה קיטש דביק, אח"כ ספר לבני נוער ובסוף ספר מתח כשאף אחד מהחלקים לא אמין בפני עצמו ובמיוחד לא החיבור ביניהם.

ספציפית הפריע לי הסיפור על יואב ומשפחתו, כן כנראה כי אני "דוסית" בעצמי. קחי בחשבון גברת סופרת שגם דתיים קוראים את הספרים שלך וזה מרגיז מאוד כשהדמויות הדוסיות מוצאות באופן סטראוטיפי ומזלזל. בחירת השמות לאחים של יואב היתה לא ברורה- מצד אחד "אור"" שהוא לא דוסי בשום צורה, ומצד שני הבנות עם שמות שהם כנראה סטראוטיפים אבל לא נפוצים במגזר בכלל (בחיים לא למדתי או עבדתי עם הודיה או בת אל).
עוד חדשות בשבילך- לא כל הדתיים גרים ב"יישוב" ולקרוא למעלה אדומים "יישוב" זה קצת מצחיק.
כמובן שכל הסיפור על הרווחה וכמה שהוא מסכן שצריך להסתדר לבד לא אמין בכלל.

הסיפור של סבתא שלה נחמד אבל גם הוא לא אמין לא באיך שהוא נוצר (פתאום גילו את החור בחדר - שלא מוסבר בשום צורה מה היתה המטרה שלו בכלל, ומה, כבר אי אפשר להחביא יומנים בקופסת נעליים בתחתית ארון הבגדים?) וגם לא באופן שהוא כתוב- כסיפור ולא כיומן (ועזבו את זה שאני קוראת חמשה עמודים מ"היומן" אבל כששוגי קוראת אותם זה נמשך חמש שעות).

בקיצור- אמרתי כבר שזה ספר שהוא לא אמין ואף מעצבן שאפשר לוותר על קריאתו בשמחה.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על מפורסמת בעל כורחה