יומני לאה גולדברג, המתפרסמים בזאת לראשונה בשלמותם, חושפים לפני הקורא כמה וכמה פנים מכבשון עולמה, מהווייתה המיוסרת, ממערכת ערכיה, מסקרנותה האינטלקטואלית המושחזת, מחוויותיה וגחמותיה של משוררת נערצת בישראל, אשר הועידה את עצמה מילדות, כשבקיאותה בעברית הייתה עדיין בחיתוליה, להיות סופרת עברייה. הרי זה בעיקרו סיפור של ניצחון שאר-הרוח על מעקשי הגורל, במציאות שאינה מצהילה פנים כלל וכלל, ומקפחת את הכותבת באחת מתשוקות לבה העזות ביותר ? האהבה.