כשקוראים סיפור שהתרחש בעבר יש צורך בהתאמות. צריך לקבל את הסביבה החברתית והפסיכולוגית בה נכתב הסיפור, לנסות לנתק את הצורך העז בשיפוט הדמויות על פי מה שמוכר היום ולנסות להגיע למצב כאילו-חיית-בתקופה בה נכתב הסיפור. וזה קשה. הסיפור הזה נראה לי בעל חלקים אוטוביוגרפיים ומצייר את הסביבה החברתית של צוייג הילד. יחסי הורים-ילדים, יחסי מבוגרים-ילדים, מקובלות ומוסר.

אם וילד ממעמד בינוני-גבוה מבלים במלון בעיר נופש באוסטריה, עקב החלמתו של הילד ממחלה. הילד הוא בן 12 ואמו - כנראה - בשלהי שנות השלושים שלה. "היא הגיעה זה עתה לקצה גבול הבשלות, הימים בהם מתחילה אשה להצטער שנשארה נאמנה לבן זוג שבעצם מעולם לא אהבה" (דברי הסופר!!!) לאותו מלון מגיע ברון, פתיין בעיני עצמו, המנסה לפתות את האם היפה ולהגיע אליה באמצעות בנה. אבל הוא קצר רוח וזונח את הילד כאשר נראה לו שהוא קרוב למטרתו.
הסיפור מצייר, למעשה, את אהבתו הנכזבת של הילד כשהוא מבין שהיה בעצם כלי משחק בידי הברון. זעמו של הילד שקודם לכן היה כנוע מתפרץ לכל עבר, על הברון ועל אמו שאינה שועה לעצתו לזנוח את המחזר ולחזור לאהוב רק אותו. סופו של הסיפור מתאים למה שהיה מקובל באותה תקופה כלומר סוג של פיתרון "נכון".

סטפן צווייג היה סופר מוערך בתקופתו וחזר להיות מוערך בשנים האחרונות. מקובל לומר שהוא סופר המפליא לתאר את הפסיכולוגיה של דמויותיו. לפעמים זה נראה כך, אבל אני חושבת שהוא סופר שנוטה לתאר מצבים ולשעבד את דמויותיו לסיפור - לא תמיד להבין אותן באמת. בסיפור הזה נחשפות דעותיו לגבי התנהגות הורים, נשים וילדים. חיפשתי ולא מצאתי איזכור על ילדים שהיו לו, אז אני מניחה שהוא הרגיש שהיות והיה בעבר ילד בעצמו הוא מבין לנפשם של ילדים - טעות שרבים מאיתנו חוטאים בה.

הייתי צריכה לגשר הרבה בספר הזה, והתרגום של אברהם קנטור לא סייע לי במיוחד: למרות שהספר תורגם ב 1997 (אין איזכור לשנת כתיבתו) המתרגם שמר על שפה ארכאית - אולי כדי להתאים אותה לסיפור הארכאי. חובבי היסטוריה יוכלו להנות בספר הזה מתאורי החיים הבורגניים באוסטריה של לפני מלחמות העולם, כולל התיימרויות והעמדת פנים כמו דיבור האם לילד (רק הוראות והטפות מוסר) בצרפתית לא שוטפת במיוחד. ההתנהגויות המתוארות בסיפור לא היו מוכרות לי, וילד בן 12 מהיום לו היה פוגש את אדגר - יש להניח שהיה חושב שהוא חיזר...

מצאתי את הספר באחד מהמקומות הקבועים שלי - קרית הממשלה בת"א מול עזריאלי. עודפים של סטימצקי. ספרים פגומים קלות ב-20 ש"ח. תמיד יש שם מציאות.
בכל מקרה לעניינו. הספר קצר ויצא לי לסיים אותו תוך הרבה פחות מיום. לא התחברתי כל כך לסיפור, אם כי צוויג בכישרונו מצליח למשוך אותך עם העלילה בקלילות. בעקרון כל סופר המצליח לתת לי תחושה שאני מתבונן מנקודת המבט של הדמויות ביצירתיות ובכשרון רב, אני מוכרח להוריד בפניו את הכובע...

ילד קטן מתבונן במערכת יחסים מתהווה של אמו וגבר אלמוני. התוצאה היא סיפור התבגרות נהדר, מנקודת מבט לא שגרתית. צוויג, כתמיד, כותב נפלא.