ביקורת ספרותית על לא נרדם בלילות מאת גיורא איילנד
ספר מעולה

---

גם אני, לא נרדם בלילות

רבים מאלה המכונים מומחי ביטחון, אלופים במי"ל, או בכירים במוסד לשעבר, המופעים במהדורות החדשות, נשמעים לא רלוונטיים, מעטים מהם יכולים להסביר את משמעות המציאות הביטחונית הסבוכה, בצורה רהוטה ואינטליגנטית, אחד מהם הוא ללא ספק גיורא איילנד.

אז למה לא קראתי עד היום את ספרו, כי שם הספר, לא נרדם בלילות, גרם לי תחושה של ספר העסק בבעיות שינה, כאלה יש לי בשפע משלי.

איש אחד מבוגר, המתאמן יחד איתי בחדר הכושר, הקשיב לאמירה שלי על האכזבה מהמנהיגות הפוליטית, ולמחרת הוא הביא את לי את הספר ואמר, במערכת הביטחון ויוצאיה, יש עדיין איכויות מנהיגות יוצאת דופן, שאיילנד הוא אחד ממיצגיה, איכות העולה מספרו האוטוביוגרפי, לא נרדם בלילות.

איילנד, בשפה קולחת ויפה, מספר מעט על ילדותו, יליד מושב בשרון, דור שני ליוצאי שואה, אתלט – רץ למרחקים בינוניים, שהתגייס לצנחנים ובהדרגה כשהוא חווה את העימותים המשמעותיים של מדינת ישראל, כמו הקרב על החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה והשנייה, ההתנתקות והמבצעים השונים בין המלחמות, מהם עלה וצמח עד לדרגת אלוף.

איילנד, מתאר בספרו, חתך מרמת החייל, ועד לאלוף האחראי על הצד האסטרטגי של צה"ל, אותו מלא, ובמקביל הוא מייחס משמעויות לרמה הטקטית, למדיניות ביטחון עדכנית, ולמערכת יחסי גומלין מאוזנת ומכבדת בין פוליטיקאים למפקדים, וכל זאת בשפה בהירה, אינטליגנטית ובכתיבה אמינה.

איילנד, באומץ רב, מבקר את טעיותיו, לאורך הקריירה שלו, יש לו לא מעטות, אך יש בו יושרה להכיר בהן. לא פעם מפקדיו היו פתוחים, בכך שהצליחו להביט מעבר לטעיותיו, ולהבחין באיכיות האחרות שאפשרו לו להפיק לקחים ולצמוח לתפקידים הבאים. התחקרים והלמידה מתרגילים ומבצעים היו שיגרה הכרחית מבחינתו.

מכיוון שאיילנד, לא חוסך מעצמו ביקורת אישית, ביקורתו על החלטות הרות גורל של מערכת הביטחון בדרגיה השונים, התקבלה על ידי באימון רב, כמו ביקורתו על מלחמת יום הכיפורים, לעובדה שאף אחד לא טרח להפיק ממנה את הלקחים הנדרשים בצורה שיטתית. אומנם הייתה וועדת אגרנט, אך היא הייתה פוליטית במהותה, ולא ועדה מקצועית, שחבריה הבינו את תהלכי קבלת ההחלטות, והפעלת המערכת הביטחונית. התוצאה הייתה המשך עשיית טעיות משמעותיות, במלחמת לבנון הראשונה והשנייה. בכך שלא נערכו להפעלה מיידית ונכונה של הכוחות למלחמה. מה שייצר פערים רבים בין המטרות של המלחמה, שגם הן לא היו ברורות, לבין היכולת לממשן.

איילנד, היה ראש אג"ת, אגף תכנון בצה"ל, העוסק בבניית הכוח של הצבא, מה שמחייב יכולות אסטרטגיות, חשיבה ארוכת טווח, המשולבת בחשיבה קצירת טווח, בכך איילנד, מבטא הבנת היבטי מדיניות ביטחונית, כמשמעויות כלכליות ובניית הכוח, יצירת תיעדוף והצגת חלופות שנות, מה שגרם לי להתפעל מאיכות הכתיבה הבהירה והקולחת, ובמקביל מרמת הצגת הדילמות המזכירה מאמר אקדמי.

איילנד, בתפקידיו השונים, היה מעורב, גם בגיבוש מדיניות, בהיבט הביטחוני שלה, כמו בשלבים שקדמו לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון. איילנד, מתאר את השילוב בין פוליטיקאים וגנרליים, ואת השיקולים השונים העומדים מאחרי ההחלטות, בצורה מרתקת.

ספר מרתק ומיוחד באופן בו איילנד מציג את הצדדים השונים של מערכת הביטחון. עם סיום קריאת הספר, לא נותר אלא להרהר בעצב, מדוע איכות נפלאה זאת, של המנהיגות ביטחונית, לא מצליחה לחלחל לתוך המערכת הפוליטית בצורה חיובית. יהיו הסיבות אשר יהיו, התוצאה מאכזבת, ואף יוצרת סיכון הפוך, שערכיה הנוכחיים של המנהיגות הפוליטית, יחלחלו וישתלטו על אלה של המנהיגות הביטחונית, מה שבהחלט מקשה עלי להירדם בלילה.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על לא נרדם בלילות