ביקורת ספרותית על התינוק של אמה - פרשת חטיפת תינוקת-מתח ואימה מאת אבי טיילור
ספר טוב

---

#
הסיפור עוסק באם יחידנית לתינוק. כל מי שהפכה בפעם הראשונה לאם מכירה את התחושה שחייה ניטלו ממנה. הקושי לגידול תינוק מועצם על ידי מערכת ענקית של פחדים, הכוללים בלהות מכל מיני סוגים. אסונות המצפים להתממש. גם בזוג, עם תמיכה משפחתית וחברתית מלאה הקושי שבהסתגלות לסטטוס החדש עצום. דמיינו כמה הקושי הזה מועצם כאשר אין בן זוג, אין משפחה ואין חברים. דמיינו את כל החשש, התסכול, השינוי הפתאומי בחיים לובש התנהגות שאינה מקובלת, פחד הופך לכעס ותסכול מתממש כתוקפנות.

אמה היא קשת-יום. למרות שסיימה קולג' עבדה לפני ההריון באחד ממרכזי הפניות המוכרים לכולנו "שיחתכם חשובה לנו" (ממש...) "השיחות מוקלטות למען שיפור השירות" (ברור. ובעיקר מדידת זמן מענה הנציג...) עם ההריון היא מאבדת את חבריה (כולם רווקים המעוניינים בבילויים ולאבבכי של תינוק) את דירתה, ואת הכנסותיה. היא נזקקת לעזרת הרווחה בדיור (בסיסי כמובן) וכסף למחייה. זה הרקע הכתוב היטב של חייה של אמה כאשר התינוק שלה נחטף ממנה.

יש טרנד ותיק (אני חושבת שדיקנס השתמש בו הרבה) העוסק באנשים חסרי אונים במיוחד: אמהות חד הוריות, ילדים, עניים, בעלי צרכים מיוחדים, שחייהם מאתגרים אותם. התמודדות עם רשויות המדינה, מה שאנשים בעלי ביטחון במעמדם ובכספם עושים בלי מאמץ, מוציאה מהם התנהגות לא נורמטיבית ומאפשרת לאחרים לנצל את מצבם. אתה קורא סיפורים על אנשים כאלה, שמי שאמור לטפל בבעייתם פשוט הביע חוסר אמון. ואז האדם מתקשה לשכנע את הגורמים באמיתות מצבו ומתקשה לערב את מי שצריך לטפל בבעייה.

ספר הביכורים הזה כתוב היטב, הוא גם די מותח. הוא מתאר נכון את מצבה של אם חדשה שכל האפשרויות ניטלו ממנה ואין שום אור בקצה המנהרה שלה. הוא מתאר היטב את התוקפנות חסרת הכתובת שמביא התסכול. הוא גם אמפתי לגבי "הרעים" בסיפור, ומאפשר גם לקורא להבין אותם.
הקושי שלי היה בשילוב בין מקריות לזדון. בנסיון של טיילור לתאר השתלשלות דברים שקשה להאמין באפשרות שדברים יוכלו לקרות בדרך בה תוארו, אם כי כבר נתקלנו בתופעות מוזרות גם בחיים האמיתיים. באופן כללי ספר שמתאר היטב חיים של אלה שאינם מגשימים את החלום הבורגני המקובל ועדיין יש בידם "נכס" שמעניין אחרים.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על התינוק של אמה - פרשת חטיפת תינוקת-מתח ואימה