“#
הסיפור עוסק באם יחידנית לתינוק. כל מי שהפכה בפעם הראשונה לאם מכירה את התחושה שחייה ניטלו ממנה. הקושי לגידול תינוק מועצם על ידי מערכת ענקית של פחדים, הכוללים בלהות מכל מיני סוגים. אסונות המצפים להתממש. גם בזוג, עם תמיכה משפחתית וחברתית מלאה הקושי שבהסתגלות לסטטוס החדש עצום. דמיינו כמה הקושי הזה מועצם כאשר אין בן זוג, אין משפחה ואין חברים. דמיינו את כל החשש, התסכול, השינוי הפתאומי בחיים לובש התנהגות שאינה מקובלת, פחד הופך לכעס ותסכול מתממש כתוקפנות.

אמה היא קשת-יום. למרות שסיימה קולג' עבדה לפני ההריון באחד ממרכזי הפניות המוכרים לכולנו "שיחתכם חשובה לנו" (ממש...) "השיחות מוקלטות למען שיפור השירות" (ברור. ובעיקר מדידת זמן מענה הנציג...) עם ההריון היא מאבדת את חבריה (כולם רווקים המעוניינים בבילויים ולאבבכי של תינוק) את דירתה, ואת הכנסותיה. היא נזקקת לעזרת הרווחה בדיור (בסיסי כמובן) וכסף למחייה. זה הרקע הכתוב היטב של חייה של אמה כאשר התינוק שלה נחטף ממנה.

יש טרנד ותיק (אני חושבת שדיקנס השתמש בו הרבה) העוסק באנשים חסרי אונים במיוחד: אמהות חד הוריות, ילדים, עניים, בעלי צרכים מיוחדים, שחייהם מאתגרים אותם. התמודדות עם רשויות המדינה, מה שאנשים בעלי ביטחון במעמדם ובכספם עושים בלי מאמץ, מוציאה מהם התנהגות לא נורמטיבית ומאפשרת לאחרים לנצל את מצבם. אתה קורא סיפורים על אנשים כאלה, שמי שאמור לטפל בבעייתם פשוט הביע חוסר אמון. ואז האדם מתקשה לשכנע את הגורמים באמיתות מצבו ומתקשה לערב את מי שצריך לטפל בבעייה.

ספר הביכורים הזה כתוב היטב, הוא גם די מותח. הוא מתאר נכון את מצבה של אם חדשה שכל האפשרויות ניטלו ממנה ואין שום אור בקצה המנהרה שלה. הוא מתאר היטב את התוקפנות חסרת הכתובת שמביא התסכול. הוא גם אמפתי לגבי "הרעים" בסיפור, ומאפשר גם לקורא להבין אותם.
הקושי שלי היה בשילוב בין מקריות לזדון. בנסיון של טיילור לתאר השתלשלות דברים שקשה להאמין באפשרות שדברים יוכלו לקרות בדרך בה תוארו, אם כי כבר נתקלנו בתופעות מוזרות גם בחיים האמיתיים. באופן כללי ספר שמתאר היטב חיים של אלה שאינם מגשימים את החלום הבורגני המקובל ועדיין יש בידם "נכס" שמעניין אחרים.”

“איזה ספר מפגר ואני אסביר:
נניח מישהי (במקרה הנ"ל אמא חד הורית בודדה לחלוטין וקשת יום) כמעט וחווה את הדבר הכי מפחיד בעולם שכולנו יכולים לדמיין וזה חטיפת התינוק שלה כן?
אבל רק כמעט. כי אחרי חצי שעה של מתח ועצבים היא מוצאת את התינוק שלה בידיים של מישהי זרה. עכשיו נניח שהבחורה הזאת שמחזיקה לה את התינוק אחרי שהיא מוצאת אותו מעוררת את חשדה בכל מיני דברים מבחינת התנהגות ודיבור...
האמא כמובן אחרי לחץ וטראומה נפשיים מן הסתם מהסרט שעבר לה בראש וגם האישה הזאת לא הכי נראית לה ועדיין הילד בידיים שלה...
מה הייתם עושים במקום האמא??
1. לוקחים ממנה מייד את הילד והולכים הביתה
2. הולכים איתה לבית קפה, נותנים לה להסיע את העגלה לשם ומשאירים לה את הילד בזמן שאתם צריכים לשירותים??

נכון. גיליתי לכם את ה 50 עמודים הראשונים של הספר אבל חסכתי לכם את ה 200 האחרים תאמינו לי.
ככה מתחילה פרשת החטיפה של התינוק של אמה.
מבחינתי הצורה שהסופרת בחרה להתחיל את הסיפור עם כמעט חטיפה ואז באמת כן חטיפה היתה מטופשת ולא אמינה בעליל.
היא איבדה אותי באותו רגע.
לא הצלחתי יותר להזדהות עם האמא אלא רק לכעוס עליה.
האמא היא טיפוס מאוד אנטי חברתי. בודדה ואפשר להגיד כמעט מעצבנת באופי המסכן שלה וחסר המעוף.
לאורך כל התהליך היא פשוט לא מעוררת אמפטיה לדעתי וזה טעות גדולה של הסופרת פה.

גם מבחינת עלילת המתח כביכול היה הרבה למה לשאוף. הפיתרון די ברור כבר מהאמצע וגם הוא חסר מעוף לחלוטין.

הספר הופיע ברשימה שלי כאחד הספרים שאני רוצה לקרוא. כשנתקלתי בו ככה בספריה פתאום לקחתי אותו ורק אח"כ הבנתי שלא באמת המליצו לי עליו. סתם הנושא עניין אותי.
בקיצור אכזבה.
בעמוד האחורי כתוב שמדובר "ברכבת שדים" . לא שדים ולא רכבת... אולי רכבת ישראל ביום של שביתה.”

“לקחתי את ההמלצה מהחברות שלי בסמניה,ולא התאכזבתי.
אומנם העלילה אולי תישמע הזויא,אבל מצד שיני הסופרת
מצליחה לתאר מה אימא יכולה לעשות,אם פוגעים בילד שלה.
המנגנון של האם להגן על ילדיה.
אני אישית נורא נהניתי לקרוא את הספר.
קליל זורם ומולץ.”

“הסיוט האולטימטיבי של הורים - היעלמות של ילד. הכל נעשה מסובך יותר כשמדובר באם לא נשואה, ללא כל תמיכה של חברים או משפחה, שפנתה זמן קצר לפני כן לרופאת המשפחה והתלוננה על כך שאינה מסתדרת והייתה שמחה להתפטר מן התינוק. המשטרה חושדת שאולי האם עצמה פגעה בילד ומצמצמת את החיפושים.
בצד החיפוש הנואש של אמה אחר הילד האבוד, הגיבורה מגלה בעצמה כוחות שלא היו ידועים לה, מגלה את אהבתה הרבה לילד ואת נכונותה להקריב הכול כדי להשיבו. בדרך למטרה היא פוגשת גם באנשים טובים המוכנים לסייע לה.
בסוף הספר הגיבורה תהיה אדם חזק וטוב יותר ממה שהייתה בתחילתו.
כתוב פשוט וממוקד, ובכל זאת מצליח לגעת.”