ביקורת ספרותית על אח שלי איוב - סיפורו של איש אחד גנב מאת שמי זרחין
ספר בסדר

---

ספר גאוני הכתוב בכישרון רב עם עלילה מורכבת ולא פשוטה.
דמויות מעניינות וכל אחת עם אפיון משלה.
איוב (איזה הורה קורא לילד שלו איוב?) יתום מאם שיום מותה הוא יום הולדתו, ואב אילם מרצון, מגדל את עצמו וכל עולמו מתרכז בגניבות שהן יותר להנאה מאשר לפרנסה.
ילד שצמא לאהבה, ועם לב רחב שעוזר לשכנתו הנכה ומשתף אותה בגניבותיו והיא מאפשרת לו להחביא במחסנה את השלל. ילד עזוב עם סוד
שכמעט כולם יודעים אותו והוא סוחב אותו עד הסוף.אליו מתחברות עוד דמויות בחלקן הזויות ובחלקן אנחנו נתקלים ביומיום..
עד גיוסו לצבא הסיפור מתקבל על הדעת. מרגע גיוסו יש סיפורי אלף לילה ולילה כשיש ברקע את מלחמת לבנון הראשונה. היה לי קצת קשה תיאורי הקצינים עם המקלות והמכות...הייתי בצבא שנים רבות וזה כל כך לא נכון המכות עם המקלות והקללות מצד המפקדים. כמו שאמרתי זה סיפורי אלף לילה ולילה כמו אותם תיאורי סקס של שלישיית החיילים במשאית, במקלחת ובביתן הרחוק... יופי של סיפורים..
למרות זאת לא יכולתי להניח הספר מידי בגלל היכולת המופלאה של הסופר הזה להמציא כל כך הרבה סיפורים ודמויות מיוחדות ומרתקות.
אני הסתקרנתי עד הסוף וגם נהניתי ברובו. כדאי לקרוא.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על אח שלי איוב - סיפורו של איש אחד גנב