ביקורת ספרותית על החוק הראשון - דיסמס הארדי #9 מאת ג'ון לסקואה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 במאי, 2022
ע"י פרל


"החוק הראשון הוא שאתה מגן על החיים שלך ושל האנשים שאתה אוהב" (עמוד 15)

המותחן המשפטי "החוק הראשון" מאת ג'ון לסקואה (הוצאת כנרת זמורה־דביר, 2006) הוא הספר ה־9 בסדרת הספרים שכתב על הפרקליט דיזמס הרדי, גיבורו הקבוע. הרדי, נחת לשעבר, בלש משטרה וחוקר פרטי לשעבר, הוא גיבור תואם פרי מייסון. הספר נפתח כאשר הרדי וחברו, עו"ד דייוויד פרימן, הגישו תביעה כנגד בעליה של חברת אבטחה פרטית בסאן פרנסיסקו בשם וייד פיינוס. בעוד הקרב המשפטי התנהל ביצעו פיינוס, אחיו רוי, אחיינו ניק ספיה וכן ראש מחלק הרצח המושחת בארי גרסון מהלך משל עצמם ורצחו את את סם סילוורמן, בעליו של בית עבוט, והפלילו במעשה את ג'ון הולידיי, בעליו של בר מקומי כושל, שהוא חבר ולקוח של דיזמס הרדי. 

סילוורמן היה חברו הטוב ביותר של אביו של לוטננט אייב גליצקי, בעברו ראש מחלק הרצח וכעת, לאחר החלמתו מירי שכמעט עלה לו בחייו, ראש מדור שכר במשטרה. גליצקי הוא חברו הטוב ביותר של הרדי, שכן, "כשחזר מווייטנאם, לפני שנרשם ללימודי משפטים, הרדי היה שוטר מקוף לצדו של אייב גליצקי" (עמוד 262). בעזרת גליצקי מצא הרדי סיבה טובה לפקפק באשמתו של הולידיי. כל הראיות הצביעו על כך שלקוחו של הרדי הוא רוצח קר רוח ותאב בצע ושהרדי וגליצקי קשרו אתו קשר שיניב להם הון. הכל נכון, אמר הרדי, "למעט העובדה שהראיות לא שוות כלום" (עמוד 340).

אך טיעוניו של הרדי נדחו. פיינוס ואנשיו איימו על חיי משפחותיהם של גליצקי והרדי, הולידיי נאלץ לרדת למחתרת. כעת מאמינה המשטרה בשלושה דברים: הרדי משקר, הולידיי הוא רוצח בדם קר, וגליצקי הוא שוטר שסרח. לשלושה הצטרף לא נותר אלא לפנות אל חוק אחר, ראשוני יותר, כדי לשרוד. לשלושה חברו גם ג'ינה רואק, עו"ד וארוסתו של דייוויד פרימן שנרצח גם הוא בידי פיינוס ואנשיו, וכן מוזס מקגווייר, גיסו של הרדי. מקגווייר והרדי "שירתו יחד בווייטנאם. שם גרר הרדי את מקגווייר למקום מחסה בעיצומו של קרב קשה – שניהם נפגעו, שניהם זכו באות "הלב הסגול". אולם הרדי הציל את חייו של מקגווייר, והקשר ביניהם נשמר ויישמר לעד" (עמוד 13). 

בשיאו של הספר, במקום עימות בבית המשפט, כפי שלרוב מסתיימים ספריו של לסקואה, נקלעים החמישה לקרב יריות בינם לבין פיינוס ואנשיו. "הדי הירייה לא גוועו כששתיים נוספות צילצלו בו זמנית, אחת משמאלו של גליצקי בקדמת המזח, והשנייה מאחוריו. הוא הסתובב, אוחז את האקדח בשתי ידיים, וראה את גרסון במרחק של פחות משלושה מטרים מאחוריו, מחליק לאטו למרגלות הטיח של המחסן הסמוך ומשאיר אחריו שובל של דם על הקיר הדהוי. הוא הסתובב וראה את הרדי מתרומם לאטו, אקדחו בידיו" (עמוד 419).

הספר מותח וכתוב היטב. אחד הטובים בסדרה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ