ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 במרץ, 2022
ע"י אסתו'ש
ע"י אסתו'ש
את ספרה קולה של אם של הסופרת ליליה הילקמן רציתי לקרוא כבר כשיצא לאור בחודש מאי , אך משהו בחושיי הפנימיים והאינסטינקטים שמנחים אותי לקרוא ספר דחו את קריאתו כי הרגשתי שאני אזדקק להמון כוחות נפשיים בקריאתו גם לפי השם שלו שחודר לליבה של כל אם , ויותר מכריכתו המדברת בעד עצמה שהביאה אותי הקוראת להבין את סיפור עלילתו שיהיה קשה לעיכול , ואכן האינסטינקטים שבי אף פעם אינם מטעים אותי כי הוא ספר מכמיר לב , נגע בליבי עד דמעות והותיר אותי עם המון מחשבות תובנות של וואו גדול על סיפור חיים קשה ובלתי נתפס שקרה במציאות ושלא היה כחלום נגוז ....
כשסיימתי אותו לפני שבועיים היה לי כל כך קשה להתחיל ולכתוב עליו סקירה והמלצה חמה . ומה שעזר לי הוא שהספר כתוב בכתיבה כנה ללא שום ריכוך הסיטואציות בחייה , עד כדי טלטול וניעור שלי הקוראת שלא יכולתי להישאר אדישה למה שעברה הסופרת בכתיבה גבוהה ומרגשת בגובה העיניים ביד בוטחת וברהיטות רבה וכל מה שרציתי לעשות באותו רגע הוא להעניק לה חיבוק חזק כל כך ורק לגלות אמפטיה ופשוט לבכות איתה את כאבה .
סיפור חייה האמיתי של טרה ישראלית ממוצא אמריקאי שעוברת מאבק הירואי בלתי נתפס של ילדה נערה אישה ובעיקר אמא אשר חוותה אלימות משפחתית מילולית ,פיזית ומעשית שהחלה כילדה מצד אמה ומצד אחותה הלוקה בהפרעה נפשית קשה , תוך התמודדות עם רוע ליבה כלפיה שהחל בויתור העצמי שלה , בדרישות של אמה לומר כן לכל מה שאחותה דורשת ובעתיד תדרוש ממנה דברים קשים מנשוא ...מה שלא פסק בהמשך חייה כאישה : היא עוברת אלימות מילולית ופיזית אף מבעלה דריאן איש עסקים אמיד ממוצא גרמני אשר לא בחל בשום אמצעי ובשיא האכזריות גרם להשפלתה באובססיביות וברשעות יתרה אותה ספגה כ20 שנה ולהם 2 ילדים סיוון ועוז שגם כלפיהם לא גילה שום אמפטיה של אב ונהג בהם ביד רמה בלשון המעטה ואמלל את חייהם לא פחות מה שלי כקוראת היה קשה מנשוא לקרוא עד כמה אב יכול להיות אכזרי לאישתו וקל וחומר כלפיי ילדיו .
בספר זה הרגשתי כל פרק כפואנטת שיא אך הדהוד שיא העלילה היה לאחר 20 שנה טרה החליטה להתגרש וחזרה לבית הוריה בישראל ובאחד הביקורים של הילדים את אביהם , דריאן מחליט לחטוף את עוז בנו ולהעלים אותו מחיי טרה ובמשך מעל 20 שנה היא לא רואה אותו עד עצם היום הזה .
קצת קשה לכתוב שאני ממליצה על הספר כי כל כולו סבל שעברה הסופרת אך אני ממליצה על קריאתו ולו כדי שיהדהד לכל קורא שיעביר הלאה ויכתוב ויספר עליו ולו על מנת שייחשף כי זה המעט שבמעט שמגיע לסופרת על השראה ועל עוצמות ותעצומות נפש שמעניקה לכל אחת שנמצאת במצבה וסבלה את סבלה , שלכל אחת מגיעה הזכות להיות מאושרת מוערכת ובעלת ערך עצמי ואולי אף בחשיפתו יביא לה סוף סוף את האיחוד המיוחל שכל כך מגיע לה .
תודה רבה לך יקרה על שיתוף שכלל לא מובן מאליו של סיפור חייך מלא האתגרים שעל אף ולמרות הכל היית אמיצה והעלית לכתב והעברת בצורה כל כך מרגשת שפרטה על נימי נפשי את קולה של אם .
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
michalus
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
וואוו איזה הספק :) כתבת 20 ביקורות ברצף!
גם אצלי בתחילה כשלא הבנתי את הממשק, הייתי "צמאה" לכתוב על ספרים שקראתי, וכתבתי ביקורות באוטוסטרדה בלי עצירות ביניים :)) ואז אמרה לי אישה מאוד נחמדה, שהכתיבה הרציפה "משתלטת" על דף הבית של האתר ופולטת החוצה ביקורות של קוראים 'מתונים' יותר. כך שהמקובל הוא לכתוב ביקורת אחת ביום, כדי לאפשר לכולם ליהנות מכתיבה ומקריאת ביקורות של קוראים נוספים. יום מקסים. |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
די מה שחשבתי על הספר.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
