ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 במרץ, 2022
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
ג'וואד הוא בעל בעמיו בגיל הפרישה לפנסיה, נשוי לסלמה ולהם שני ילדים.
מודעת אבל על פטירת תמאם מכחול, זורקת אותו לתהליך החיזור שלו ותהפוכותיו אתה.
כשסיימתי את הספר, הרגשתי קירבה והבנה לעולם הערבי בכל הנושאים התבגרות ואהבה בין המינים. והיא למרבית הפלא , אינה שונה מכל התבגרות אחרת על תהפוכותיה.
הכתיבה רהוטה, מושכת וקלה לקריאה.
יחד עם זאת פעפעה בי תחושה עמוקה של אי הסכמה , והובלה בנתיב חד סטרי צר שאינו מאפשר תמרון ומחשבה אחרת.
לעודה בשאראת הסופר, כישרון כתיבה גדול, הוא יודע איך לכתוב סיפור, כך שהוא מביא ומצייר את דור המיליניאל הערבי בארץ על זרמיו השונים, אהבותיו ואורח חיו. מאידך, יש "שכתוב" ההיסטוריה של הערבים בישראל, מופיע כאן נרטיב אחר על מלחמת העצמאות. הדבר בולט בסיפור ה"גרוש" מהכפר קיסריה במלחמת השחרור, דבר ש"סופר" בעבודת דוקטורט מפורסמת, וההתדיינות עליה בבג"ץ.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אין ויכוח על מדיניות הגירוש שהוכתבה על ידי בן גוריון, יש ויכוח אם היה טבח או לא בטנטורה.
|
|
|
מושמוש
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הביקורת המעניינת! בעניין שכתבת: הרגשתי קירבה והבנה ..
מזכיר לי ביקורת ספרותית על שירי דארוויש: לכול שורה שלו יש שלושה מובנים. כלומר כשנוח לו הוא אומר שזה פירוש מס' 1 או 2 או 3, לפי מה שכדאי לו בנסיבות. אז הבעיה שאי אפשר להאמין לדברים של אנשים בעלי ניסיון תרבותי חברתי עתיר באי אמירת אמת.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
הבנתי שהספר פחות מוצלח.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
