ביקורת ספרותית על פתחו את השער מאת קדיה מולודובסקי
ספר מעולה

---

מי לא מכיר את "גִּלְגּוּלָיו שֶׁל מְעִיל"? - שיר ממזרי ומשעשע בחרוזים על מעיל העובר מדור לדור כאשר הזמן נותן בו את אותותיו.
מלבד השיר הזה, הספר כולל עוד תשעה שירים נוספים של קדיה מולודובסקי, שתורגמו מיידיש בידיהם האמונות של נתן אלתרמן (רוב השירים), לאה גולדברג ופניה ברגשטיין, והשפה בהתאם. הספר מלווה באיורים חביבים של מושיק לין.

השירים כאן הינם רבי דמיון, ביניהם השיר החביב "פִּתְּחוּ אֶת הַשַּׁעַר", שירים על סנדלים שמביאים לסנדלר מכל טוב, חבית בעלת שימושים שונים, טוחנת מרשעת ועוד. השירים, הכתובים בחרוזים, בחזרות ובמקצבים שיתחבבו על ילדים, עוסקים בעולם שיראה להם זר ומוזר - שאיבת מים מבאר, סנדלרים, חייטים, טחנת קמח, מרכבות, משפחות החולקות חצר מגורים אחת.

אזהרה לחובבי התקינות הפוליטית - יש כאן חריגות ברמה של נורת אזהרה אדומה ומהבהבת המלווה בצפירות עולות ויורדות. הכאת ילדים מתוארת כאן כדבר מקובל (ההורים רוצים להכות, אך הילדים נכנסים לחבית וזוכים בחסינות) ; יש אפליה בחלוקת סוגי הקמח על פי חלוקה אתנית (ילדים בהירי שיער מקבלים קמח סולת, שחורי שיער - קמח שעורים, הילדים הבודדים יקבלו מוץ ותבן); ילדה מועסקת בעבודות אינסופיות בבית (להגנת ההורים יאמר שגם הם עובדים קשה), כאשר כל פרק מסתיים במשפט שהאבא אומר לבתו ואשר יזעזע כל הורה נורמטיבי: "זִכְרִי, כִּי מִן הַבַּיִת אֲגָרְשֵׁךְ הַפַּעַם!" (נראה שיש כאן חוויה שנחרטה בזכרונה של קדיה מולודובסקי); בשיר אחר יש מוסר מפוקפק - כאשר פרץ וזרח מוצאים את רכושו של אדם שנרדם, הם לא משיבים לו את כל הרכוש אלא משאירים אצלם את העז, בניגוד לרצונו.

למרות הבעייתיות שקיימת בחלק מהשירים, יש בהם גם הרבה מן החיובי, הם קסומים ויש בהם יופי, ממזריות ואי־גיון שיתחבבו על הילדים.

דוגמאות:


"בְּוַרְשָׁה, בְּפַרְוַר נִדַּח,
בִּצָּה, חָצֵר וּבַיִת שַׁח.

וְשָׁם גָּרָה הַיַּלְדָּה אַיֶּלֶת
וְיֵשׁ לָהּ שִׁמְשִׁיָּה כְּחַלְחֶלֶת.

הָאָב נַפָּח שָׁחֹר מִפִּיחַ,
הָאֵם יָדֶיהָ לֹא תַּנִּיחַ.

הַגַּג רָעוּעַ וְגוֹחֵן
וּמִתַּחְתָּיו צִפּוֹר בַּקֵּן.

לַבַּיִת אֲרֻבַּת־עָשָׁן.
מִטָּה בַּבַּיִת וְשֻׁלְחָן.

וְצַלַּחַת, סִירִים וּמַיִם לִכְבִיסָה
וְגַם תִּינוֹק בַּעֲרִיסָה."

(מתוך "הַיַּלְדָּה אַיֶּלֶת")


"בְּתוֹךְ חֲצֵרֵנוּ בְּקֶרֶן־זָוִית
אֶל כֹּתֶל הַבַּיִת נִשְׁעֶנֶת חָבִית,
חָבִית בְּלִי חִשּׁוּק, יְשָׁנָה, עֲקֻמָּהּ,
אַךְ תָּמִיד הִיא מְלֵאָה זִיו אוֹרָה שֶׁל חַמָּה.

בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה נְפָשׁוֹת אֵין מִסְפַּר.
גָּרוֹת בַּחֲצַר מִשְׁפָּחוֹת תְּרֵיסַר.
אֲנָשִׁים וְנָשִׁים זְקֵנִים וְטַף,
סַנְדְּלָר וְנַפָּח וְחַיָּט וּבְנוֹתָיו.
אַלְמָנָה עֲמוּסָה תִּנוֹקוֹת עֲשֶׂרֶת,
וְגַם אֲנִי, הַמְּסַפֶּרֶת."

(מתוך "מַעֲשֶׂה בְּחָבִית")



"הילדה איילת" בהקראת חנה מרון:
https://www.youtube.com/watch?v=6pcgLVM8_VM

"גלגוליו של מעיל" בהקראת דליה פרידלנד:
https://www.youtube.com/watch?v=R4ocfFOKXwk

Ƹ̵̡Ӝ̵̨̄Ʒ

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על פתחו את השער