#
אנדי ויר הוא אדם טוב ותמים. מאיפה אני יודעת? הוא מספר על סכנת השמדה די מיידית המרחפת על כדור הארץ (לא מגיפה, תודה לאל, גם לא מלחמה אטומית. יש עוד דברים שמסכנים את כדור הארץ ועם חלקם הורגלנו לחיות). לאור הסכנה כל מדינות העולם מתארגנות ומסכימות על פרוייקטורית, בעלת סמכויות בלתי מוגבלות. אתם מדמיינים מצב שמצליח לאחד את קים ז'ונג איל עם עמנואל מקרון? את אורבן עם איך-קוראים-לו מגרמניה? עזבו מדינות שונות זו מזו ומקנאות זו בזו. יש משהו שיאחד את אזרחי אותה מדינה? את תושבי אותה עיר? את הגרים באותה שכונה, באותו בית משותף או באותו בית??? כן. אנדי ויר.

בנוסף על הנחתו שאפשר לאחד את תושבי כדור הארץ להילחם בסכנה משותפת, ויר גם מפרגן. הוא מפרגן לרוסים שיצרו חליפת חלל טובה. והכשירו היטב חברת צוות חלל. היא שותה, כמובן כוס מלאה וודקה. הוא מפרגן לצרפתים(!) על מדען בעל שם ששותה, כמובן, סוביניון בלאן מבציר 1973. הוא מפרגן לנורבגים (או לשבדים...) את הפרוייקטורית – היא לא שותה כלום ורק מפגינה אסרטיביות אין סופית וגם מחסור סופני בהומור. הוא מפרגן לסינים על הפרגמטיות שלהם – שמצליחה להתגבר אפילו על חשדנותם המובנית. כל אלה (יש עוד – אחוס עליכם) מצביעים על העובדה שבשביל להיות אוהב אדם ואופטימיסט לא הכרחי להיות נטול סטיריאוטיפים. אולי להיפך.

גיבורו של ויר מסכים להתיידד עם חיזרים ולא להתנשא עליהם רק מפני שהם אנשים ירוקים קטנים שלא דומים לנו. (סתם. החיזר של ויר אינו ירוק...) אבל בניגוד לולס מ"מלחמת העולמות" שייצג את הטיפוס ההופכי, זה שמשוכנע שפני זרים להרס, להרג ולניצול, ויר מדבר על שיתוף פעולה בין שני מינים שאין להם דבר משותף פרט לסכנה ולמדע.

הספר הזה הוא תענוג גדול לקריאה. לא הייתי חושבת שאקרא חיבור על מדעים מרצוני הטוב ועוד אהנה מזה. אני מוכרחה להודות שאין לי מושג אם מדובר במדע תקף או בג'יבריש. ויר נחוש בדעתו ללמד את כל מי שרוצה ללמוד פרק במדעים, באופן מעניין ולא מעיק. הרושם המתקבל הוא של מדע מבוסס על עקרונות שאנחנו מכירים, אם כי בגלל בורותי בנושא עדותי צריכה להתקבל בהסתייגות. הספר, כמו "לבד על מאדים" המקסים שלו מתאים לילדים בחטיבת הבינים (אלה שאוהבים מדעים) ולמבוגרים שנהנים ללקט עובדות שלא יועילו להם במאום, כשיגיע צורך אמיתי להשתמש בהם.

פרויקט הייל מרי, אנדי וייר
סוגה: מד"ב
במילה אחת: וואוו, הכי מד"ב קלאסי שקראתם
דירוג: 5 כוכבים

בקצרה: ריילנד גרייס הוא השורד היחיד במשימה נואשת להציל את כדור הארץ. הוא הסיכוי האחרון. אם ייכשל, החיים על פני כדור הארץ יפסיקו להתקיים.
רק שברגע זה הוא בכלל לא מודע לכך. ברגע זה הוא אפילו לא זוכר את שמו שלו, שלא לדבר על אופי המשימה או איך להשלים אותה. כל מה שהוא יודע זה שהוא ישן הרבה מאוד זמן וכשהתעורר מצא את עצמו בחללית במרחק מיליוני קילומטרים מהבית, בלי שום דבר חוץ משתי גופות בדרגשים שלידו ורובוט טרחני שלא נותן לו דקה של מנוחה.
כשזיכרונו מתחיל להתאושש, גרייס מבין שלפניו משימה בלתי אפשרית: עליו לפצח תעלומה מדעית אדירה כדי להתגבר על אירוע הכחדה המאיים על קיום המין האנושי.
השעון מתקתק, האדם הקרוב ביותר רחוק ממנו שנות אור, והוא נאלץ לעשות הכול לבדו. או שמא לא?

מד"ב: נכחדו מהעולם סופרי המד"ב הקלאסיים שאצלם מרכז הספר הוא המדע, כולל הבדיוני או החזוי. הספר הזה מומלץ לקוראים עם קילומטראז' מסויים במדע הארד קור – כולל אסטרו-פיזיקה, פיזיקה של חומרים, כימיה, ביולוגיה, ועוד. הרבה הרבה מדע כיפי ומעניין. אין דרך כיפית יותר ללמוד פיזיקה דרך סיפור. ללקק את האצבעות.

טכנולוגיה: עתידנית על גבול בלתי אפשרית, אבל בהחלט מובנת.

אלימות: אין.

PG: אין קטעים בעייתיים – מתאים לכל גיל.

מתאים ל: אוהבי מד"ב משובח. פחות מתאים למתחילים במדע בדיוני.

קריאה חוזרת: בהחלט – האתגר הבא יהיה לקרוא את הספר הזה באנגלית ולנסות להבין את כל הפיזיקה (בעוד איזה שנה).

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): אין, אבל מזכיר קצת את The Long Winter (ראו ביקורת שכתבתי) בשילוב ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל של ביל ברייסון.

סיכום: בפוטבול האמריקאי כאשר המשחק אבוד ובשניות האחרונות ונותר מהלך אחרון, הקוורטר באק ינסה לזרוק את הכדור מגרש שלם (עשרות יארדים) במה שמכונה הייל מרי. באחוזים נמוכים, המהלך יוביל לניצחון במשחק. הייל מרי הוא המהלך האחרון של האנושות בספר הזה כדי להינצל.
לעיתים רחוקות נופל בידי ספר שמהעמוד הראשון אני מבין שהסופר פשוט ענק (אותו סופר של לבד על המאדים). הספר פותח בנימה מאוד משעשעת עם ריבים של הגיבור גרייס עם הרובוט המפגר עד שלרגע חשבתי שקניתי ספר קומדיה. בהמשך הספר עם כניסת הפיזיקה והכימיה, הנימה הקלה שומרת על משקל סגולי קל של המדע הכבד (הייתי חייב).
הדרך שבא גרייס מתמודד עם הסיטואציה אליה נקלע יוצרת עלילה נחמד המתאימה גם לספרים שאינם מד"ב. האינטראקציה עם הגיבור המשני (בלי ספוילרים) של הספר זה בית ספר לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה – עוד נדבך מוכר בספרות מד"ב.
יש בספר גם פלאשבאקים המספקים לדעתי רקע במינון מדויק כדי להבין כיצד הגיע גרייס לחללית והעלילה המשנית על כדור הארץ הייתה יכולה בקונסטלציה אחרת להוות בסיס לספר נפרד. לאורך הקריאה ממש נלחמתי עם עצמי לא לטרוף את הספר בלילה אחד או שניים כמו שנלחמים על קינוח משובח שיחזיק יותר מדקה אחת לפני שיסתיים. ספר חובה לחובבי מד"ב.
אני רק תוהה כיצד מהנדס תוכנה לשעבר שלא אמור להכיר כל כך הרבה מדע, כותב ברהיטות כזאת על כל כך הרבה דיסציפלינות של מדע? להוריד בפניו את הכובע.

טוב מאחר ורבים מהקוראים כבר חזרו וספררו את הסיפור אין צורך שגם אני אעשה את זה. באופן כללי הבנו את התוכן והשאר יסופר בספר עצמו לאלו שיחליטו לקרוא. טוב, אז אחרי כל זה אני אגיד שמאד נהינתי ואני בדרך לראות את הסרט בעיקר מתוך סקרנות גדולה לראות איך זה עבר ממדיום למדיום. ובאשר לספר - טוב הסיפור ניתן להיספר בשלוש שורות הוא די ג'נרי אבל הביצוע די גאוני. איך להשאיר את הקוראים במתח כשרוב רובו של הספר הוא לינגו מדעי שבאמת על כל הרצון הטוב לא הצלחתי לעקוב אחריו ובכל זאת קראתי את כל הספר וגם נהינתי והתרגשתי.

ספר נדיר שמשלב בין סיפור אנושי מרגש לבין מדע בדיוני שמרגיש אמיתי וקרוב למציאות. הוא מלא רעיונות מעניינים, פתרונות יצירתיים והפתעות, והוא מצליח להישאר ברור וקריא גם כשנכנסים לעומק של פיזיקה, ביולוגיה וכימיה. לפעמים יש תחושה של עומס או אורך, אבל הכול בנוי בצורה חכמה שמשרתת את הסיפור. זה מסוג הספרים שממשיכים להדהד גם אחרי שמסיימים לקרוא, חוויית קריאה מרגשת ושונה. ממליץ לכל אחד ואחת - גם אם אתם לא חובבי מד״ב.

ואוו ואוו ושוב פעם וואו. לקח לי יותר משבוע להצליח לעכל את הדברים ולהתיישב סוף סוף לכתוב ביקורת על הספר הנפלא הזה. מי שאוהב את סוגת המד"ב ימצא כאן פנינה בוהקת ונוצצת של מד"ב מדהים, טהור ומופלא עם סיפור שכתוב כל כך יפה שמצאתי את עצמי ממש מתרגש עד דמעות בחלקים דרמתיים של הספר.
וייר כותב מדהים, גם בספריו הקודמים הייתה לי חוויית קריאה מהנה, אבל הספר הזה עולה עליהם בהרבה. הסיפור כתוב בשפה גבוהה, עם המון מדע שמוסבר בצורה נהדרת, ועם תיאורים מופלאים של הייקום. וייר מתאר דמויות עמוקות מורבדות ואנושיות ביחד עם תיאורים מופלאים על החלל, היקום ועוד.
הסיפור כתוב בשני מישורי זמן, האחד בזמן הווה ביחס לדמויות, ובזמן עבר שבו הדמות הראשית - ד"ר גרייס נזכר בפיסות מידע חשובות מעברו. הסיפור לוקח את ד"ר גרייס שהיה מורה במקצועו - כבר נקודת זכות מבחינתי - אל החלל החיצון שם הוא נדרש להצליח בפרוייקט הייל מרי כדי להציל את כדור הארץ והאנושות.
בלי להכנס לקלקלנים בכלל מאוד קשה לכתוב על הסצנות המופלאות שיש בספר, על הדמויות האדירות של וייר, על התיאורים המדהימים של מה שקורה לד"ר גרייס, ועל כל האיכויות הנוספות של הערכים שוייר מציג בדלת אחורית של הסיפור שלו.
מי שאוהב את סוגת המד"ב זהו לדעתי אחד מספרי החובה של הז'אנר.
תהנו...

איך שלא מסתכלים על זה המציאות לאחרונה לא להיט. לכן כדרכי בקודש אני מנסה לברוח קצת לעולמות אחרים, לפעמים במרחב ולפעמים בזמן.
את אנדי וייר כבר כמעט שאין צורך להציג. ספרו הראשון הפך לסרט מצליח לבד על המאדים. אהבתי את שניהם ולשם שינוי עם העדפה קלה לסרט, בגלל כמות ההסברים הטכניים בספר. הסופר מהנדס תוכנה לשעבר, והספר הוא שילוב של דיסטופיה, מדע בדיוני מפנטזיה.
גם ב"פרויקט הייל מרי" יש מהם, אבל עם זאת הספר מרתק ומותח ויש לו גם לב, בעצם שניים, אולי.
תגלית מדעית מצביעה על כך שמשהו פוגע בשמש שלנו, וכל פגיעה בשמש היא כמובן קטלנית לעולם שלנו. לבסוף נמצאת הסיבה ובאיחוד כוחות נשלחת לחלל חללית ובה שלושה מדענים.
הספר מתחיל כשאחד מהם מתעורר מהתרדמת שהיה בה, הזיכרון שלו נפגע ואנו מגלים יחד איתו את מטרת המשימה שהוא כעת היחיד שיכול להוביל אותה. אהבתי את המבנה השבור של העלילה הנעה קדימה ואחורה, כשאנו מגלים עם הגיבור מה הביא אותו למצב הזה.
לבד, בחללית, כשאין לו מושג מיהו?, איפה הוא? ומה לעזאזל הוא צריך לעשות?
לאט לאט הוא נזכר בזהותו, למה הוא פה ומה המשימה העומדת לפניו. בלי לקלקל אומר רק שהוא זוכה במשהו שאף אחד לפניו בכדור הארץ לא זכה.
זוהי הרפתקה מופלאה, מצחיקה, מלאת המצאות ומרגשת. אין סוף לדמיון, להומור ולחוכמה שבספר. שמתחיל באסון ומסתיים באופטימיות, בתקווה ובחמלה. יש לנו עתיד, כנראה.

כמה ספרים אפשר להגיד עליהם שהם בלתי נשכחים? הרי ספר ברוב המקרים הוא דבר שכיח שבסוף אחרי כמה שנים תוכל רק להגיד עליו במקרה הטוב :"קראתי... לא זוכר בדיוק מה היה שם..."
הספר הזה אתם תזכרו ועוד איך.
תזכרו הכל... את הסיפור, את הרעיון, את הדמויות (ספויילר: אין הרבה), את המתח, את הצחוקים. הכל.
הספר הזה הוא השילוב הכי מדוייק של קליל ומסובך ביחד.
כתיבה קלילה של סיפור מסובך. עלילה סוחפת עם הסברי מדע ארוכים (לפעמים מידי)שמנסים בכח להסביר לך מלא דברים שעד לפני רגע לא ידעת שהם בכלל קיימים.
אז למרות החפירות הקלות של המדע המסובך אני עדיין נותנת לו חמישה כוכבים כי מדובר בספר יוצא דופן.
ספר של פעם ב... שכל מילה שאני אכתוב פה הורסת כי הספר מתחיל ישר מחוסר וודאות.
השורות הראשונות שואבות אותך מיידית. חבל להרוס אפילו אותן עם לספר איך הספר נפתח.
הספר ברובו מרתק. אתה נשאב פנימה גם אם חלק מהדברים מסובכים מידי להבנה אבסולוטית.
את החלקים שלא הבנתי זרמתי איתם וקיבלתי את זה בסלחנות. זה לא פוגע בעלילה ובאיכות הכתיבה אם כי בהחלט אפשר היה למתן את כמות המידע.
מסכימה כמעט עם כל הביקורות שנכתבו פה.
בשורה תחתונה - צחקתי בקול רם בהרבה קטעים... יש בו דיאלוגים שנונים שלא מהעולם הזה :-)

מה זה הספר הזה ווהאוווווו ווהאווווו הספר הכי טוב שקראתי אי פעם!!! זה לא ז׳אנר רגיל
זה שונה מסיפורת של מתח רגיל.
זה סיפור והרפתקאות ומתח שתופס אותך חזק ומושך אותך למעלה ומפעיל כל תא ותא במוח שלא היה פעיל כבר הרבה זמן!!!! רוצו לקנות את הדבר הנפלא הזה זו אומנות!!! 5 מתוך 5 כוכבים קללללל ותקראו אותו שוב ושוב!!! שאפו

פרוייקט הייל מרי/אנדי וויר

אדם מתעורר. הוא לא זוכר מי, לא מבין איפה הוא, והוא חולק חדר עם שלי גופות. יש מחשב שמציק לו, וכל מה שהוא רוצה זה לישוןן. אבל מהר מאוד הוא מגלה שהוא במשימה רחוק מאוד מכל מה שקרוב אליו, וכל מה שהוא מכיר. הבעיה? אין לו מושג מה היא.

ומכאן אנחנו מגיעים אל הנוסחה של אנדי וויר לספרים: מישהו שתקוע בחלל, שהחיים שלו נדפקים מעבר לכל דמיון, אבל מצליח בכל זאת לשרוד עם המון תושייה והומור שחור. אז איך מחזיקים ספר שלם עם מינימום דמויות והמון חפירות והסברים מדעיים, בלי שהוא ירגיש ממוחזר? אין לי מושג, אבל לאנדי יש.

זה אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון, ובכלל. אי אפשר לדבר על הספר יותר מידי בלי לתת ספויילרים עצומים, אבל וואו כמה שהספר הזה נהדר. הוא גם מד"ב, עם טכנולוגיה מעניינת מאוד והמון הסברים מדעיים שמוסברים בצורה קלילה ולא פוגעים בשטף הקריאה. והוא גם ספר מתח כל כך שונה מכל ספרי המתח שקראתם בחיים שלכם, כך שאתם תהיו במתח אמיתי כי אין סיכוי שתדעו מה הולך לקרות. הוא כתוב טוב, שנון ולא משעמם לרגע אחד.

לטעמי, הספר הכי טוב של אנדי וויר עד היום. תקפיצו אותו לראש רשימת ה'צריך לקרוא' שלכם.

ורק קצת ספויילרים, למי שסיים לקרוא כבר.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ממש רציתי שהוא יחזור לכדור הארץ, ויראה מה הוא עשה ואיך העולם נראה עכשיו. אני מבין למה הוא לא עשה את זה, אבל זה עדיין מתסכל מאוד. מה דעתכם?