למה מלחמה למה? למה כל מי שנלחם כל מי שמחפש סכסוך הוא טיפש? בשביל מה אם אפשר לדבר ?
ואיך מנסים להסביר לילדים קטנים - למה / מדוע מלחמות? למה מירוץ החימוש? ולמה אף אחד לא צודק.
הספר הזה - בהומור, בחרוזים, בצירופי מילים שנשארים - משובח.

הספר הזה בביתי, מאז ילדיי כולם ולא רק הקטנה - היו קטנים. היה להיט אצלנו.
השבוע, לנוכח "המצב" בארץ ווזה שביבשת מעבר לים - ולכבוד היותי מחנך של כיתת תיכון, נתקבלה בראשי החלטה -
יום ראשון שיעור ראשון - שיעור מחנך נדבר על הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, ועל על העולם המוסלמי שהחליט להסתכסך עם העולם המערבי שלא קלט אותו בזמן ואולי גם לא הגדיר את עצמו נכונה ובזמן - ועכשיו קולט שאין דרך חזרה.
הדיון נפתח בכך התלמידים היו צריכים להשיב כיצד הם מגדירים את עצמם "מי אני לפי הסדר (בעיני עצמי) קודם כל: בן אדם או ישראלי או יהודי ומקום שני ומקום שלישי.
וכדי להעצים את הדיון הוא נפתח כך: על הלוח נכתב "אין קדושה בעיר כבושה" (זו לא דרך החשיבה של המורה, אבל נקודת פתיחה מכוונת מטרה והוקרא לאוזני התלמידים - ספר הילדים המדליק והחכם "המלחמה האבודה על החמאה" של ד"ר סוס.
ומכאן יצאנו לדיון שתוכנן להימשך שעת לימודים אחת ונמשך לאורך ארבעה שיעורים !! כי התלמידים הראו עניין שלא יאומן.
מורים מקצועיים שוחררו בהוראת המחנך, כי הדיון הזה היה שווה ערך לכל השיעורים גם יחד.

אתם מבינים לבד שהיו שם דעות מימין ומשמאל וממרכז. ויכוחים. אתם לא מאמינים עד כמה הנוער מעורב, עד כמה בצמא הוא שתה מידע, כמה חזק הוא מתווכח, מאמין בצדקת דרכו. היה מרתק.
עם המנהיגים (הנוכחיים) אין לנו כל עתיד באופק. עם הנוער הנוכחי - יש למה לצפות - אפילו ימשיכו המנהיגים הנוכחיים לתקוע כל הזמן גלגלים בתכנים של מערכת החינוך ולדכא אותה ולהוזיל אותה.

הדיון הסתיים בכך ששוב כל תלמיד היה צריך לומר כיצד הוא מדרג את ההגדרה שלו את עצמו: בן אדם / ישראלי / יהודי (?)

אצלנו בבית היה הספר הזה במשך זמן רב ספר קאלט. כולנו נהנינו. יש בספר הזה אמירה משמעותית בנוגע למלחמות, אלא שזו נאמרת בחרוזים ובאמצעות הומור שנון. סאטירה במיטבה שילדים מתחברים אליה בקלות. אומנם הסוף יכול היה להיות מוצלח יותר, אבל אין בו כדי לחבל בהנאה הרבה מהסיפור.
ספר חובה בכל ספריית ילדים, ובהמשך להעביר לספריית המבוגרים.

עוד ספר מדהים בעיניי של הגאון ד"ר סוס. הספר מציג בלעג את כל תהליך ההתחמשות (הגרעיני) הבלתי פוסק בין עמים ועל כך שבמקום להשקיע את כל מרצם באיך לעשות שלום (חס וחלילה) אנו כולנו מתמקדים באיך להתחמש יותר ויותר ולהעמיק את האיבה.
לידיעתכם, במסגרת שעה של הורה מעשיר בבית הספר של בני לקחתי את הספר הזה כנושא השעור שמטרתו הייתה "לא למלחמה וכן לשלום". שוחחנו במשך 45 דקות על הספר ומה הם מבינים ומה ניתן לעשות ההיפך והיה פשוט מדהים.
ממליץ בחום גבוההה מאד!!

הרעיון של מלחמה על מאיזה צד למרוח את החמאה מצוין ומהווה סאטירה חריפה מאוד על הסיבות לצאת למלחמה.
הסוף של הספר מאכזב בעיני והשאיר אותי עם טעם של החמצה, דווקא בגלל שההתחלה מוצלחת במיוחד.