ביקורת ספרותית על הכוכב הנוצץ בשמים מאת מריאן קיז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בינואר, 2022
ע"י yaelhar


#
אין הרבה ספרים שנראים על פניו קלילים אבל מחביאים בתוכם כובד וגורמים לך לפעמים הרגשה של עצב ומועקה. קראתי בעבר ספר של הסופרת, שנכנס באופן מאד מדוייק למוחו של מתמכר ותיאר את ההתנהגות באופן מדוייק, שלא פגשתי רבים כמוהו בספרות.

כשקראתי קצת על קיז קיבלתי קצת הסבר על מה שחשתי כשקראתי את ספרה. מגיל ההתבגרות – בו בעצם החלה לכתוב – היא חוותה דיכאון קליני ואלכוהוליזם. למרות שהיא חיה בזוגיות באירלנד וסופרת פורה מאד – עד כה כתבה 12 רומנים וכמה ספרי עיון וזכתה בפרסים ספרותיים – היא ממשיכה להתמודד עם הדיכאון.

בספר הזה, מעל 600 עמודים שימו לב, קיז מחביאה תיאורים קשים של פוסט טראומה, אובדנות, אונס, התמכרות לעבודה הממלאת את הבור העצום של המתמכר. רוב הספר משייט בתיאורים קלילים כביכול, ואפשר לומר תיאור שלא הרבה קורה בו, של החברה האירית בימים אלה. החוט המקשר בין סיפורי החיים שהיא מספרת הוא בניין אחד בדבלין, בו חיים חלק מהגיבורים והמספר שהוא דמות מפתיעה, שזהותה מתבררת רק לקראת הסוף. לקראת הסוף קיז מאיצה ל 200 קמ"ש, לוקחת סיבוב של 180 מעלות ודוהרת קרוב מאד לתהום.

כבר אמרו על קיז שהיא כותבת "ספרי בנות". זו מין הגדרה חמקמקה, הקשורה לנושאי הרומן, העוסקים בעיקר ביחסים בין בני אדם (בניגוד, נגיד, לסיפורים העוסקים בקבוצות, או כאלה העוסקים בהתלבטותו של אדם בינו לבין עצמו, שאינם מיוחסים דווקא ל"ספרות בנות") גם הכמות הרבה, יחסית, המוקדשת ליחסים שבינו לבינה מאפיינת ספר כ"ספר בנות". כל אלה נמצאים, כמובן בספריה של קיז עם עוד משהו. התוסף הזה הוא אפל ומיואש, למרות שהסופרת משתדלת לתת סוג של סופטוב לחלק מדמויותיה. חלק ממה שהיא כותבת יכול להיות קומי, בזכות שימוש רב בהומור, דיאלוגים שנונים ואיפיון דמויות מגוחכות אם כי שני הספרים שלה שקראתי רחוקים מלהיקרא כקומיים. ההיפך.

הספר עוסק בחיים באי הירוק. מרחוק הוא נראה (לי לפחות) מושך, בעיקר בזכות האנשים החיים בו. רק כשמתקרבים (בעיקר דרך ספרים, יש לציין) אפשר להבחין שהדשא אמנם ירוק אצלם אבל הגשם, הקור והאפור שאין מספיק שמש שתאיר בו את הפינות האפלות, עצובים מאד. אמנם שימוש מוגזם באלכוהול ו/או בחומרים ממסטלים אחרים אינו מיוחד רק למקומות עם עודף חורף, אבל שם הוא נראה איכשהו סביר. מדכדך.


1/2


31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני.
לא המצאתי את זה. במדינות בהן ימי השמש מעטים והחורף ארוך יש אחוז גבוה יותר של דיכאון ואובדנות.
חני (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
סקירה יפה ואני יכולה להבין איך האפור בחוץ יכול להשפיע ומשפיע
על הבפנוכו.יש משהו באור השמש
שמקרין אופטימיות ושמחה.
אז דבלין ולונדון אפשר לביקור אבל ליותר מזה
באמת צריך שמש בכיסים.
אנקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
יעל, גם כאן את כנראה צודקת.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אה, אנקה, אני בטוחה שאת יודעת כמה המשפט הזה טועה ומטעה.
יש המון דברים שהם "מאוחר מדי" בכל שלב. לפעמים בוחרים משהו והופכים את כל האלטרנטיבות לבלתי אפשרי יותר.
אנקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
יעל, את יודעת איך אומרים : אף פעם לא מאוחר מדי.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
חן חן, אורית
לצערי היא לא צודקת...
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, cujo
את שבירת הכללים של הז'אנר לכאורה, כולל תיאורי מציאות מרה שאינה כלולה בדרך כלל בז'אנר ההוא, היא עשתה גם בספר הזה וגם בספר הקודם שקראתי.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, יוֹסֵף
זה ספר שהמסר שלו שונה ממה שמצופה מספרים המשתייכים, לכאורה, לאותו ז'אנר.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
רב תודות, אנקה.
תודה מיוחדת על ניחושך הנדיב והמוטעה לחלוטין.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני לא יודעת מה הסיבה לעלייה בנטילת נוגדי דיכאון. אני לא חושבת שהסיבה היא בהכרח עליה בדיכאון. זה לא שבארץ שמשית אין דיכאון. אבל הוא אחר ומספר הלוקים בו קטן משמעותית ממספר הלוקים בו בארץ עם מעט ימי שמש.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אורית זיתן (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אולי אנקה צודקת? :)
cujo (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה על ההמלצה:) קראתי ספר שלה שלצערי לא תורגם בשם lucy sullivan is getting married
הוא היה עב כרס ובמבנה קליל של רומן רומנטי אבל עם אלכוהליזם ושנאה עצמית ושבירת הכללים של רומן רומנטי. ספר מצויין.
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
סקירה טובה לספר שנשמע מעניין. תודה!
אנקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אחלא ניתוח מדוייק ואנליטי :) אני לא אתפלא אם את כותבת ביקורות לספרים בעיתונים נחשבים תחת שם עט.
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
דיכאון וחרדה הם המגפה של העידן שלנו.
גם בארצנו השחונה ועתירת אור השמש, אחוז נוטלי נוגדי דיכאון בעלייה מתמדת. ואיכשהו גם פה יש פינות אפלות שאף אחד לא מעוניין לראות.
סקירה מעניינת.
מורי (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
מדכדך, אהמ...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ