הספר כתוב כמעין יומן בו לקשמי מתארת את דרכה מהכפר הקטן בנפאל, עד ל"בית האושר" (בית הבושת אליו נשלחה) הנמצא בעיר הגדולה בה השחיתות, העליבות והעוני נמצאים בכל פינה.
הכתיבה תמציתית וילדותית דבר המדגיש למעשה את הסתירה בין תמימותה וילדותיותה של לקשמי לבין המציאות שנכפתה עליה, ואת העובדה שלקשמי צריכה להתרגל למציאות החדשה במהירות מסחררת (הוכרחה לעבוד כבר ביומה הראשון).
ספר פשוט ועם זאת נהדר, המדבר על תופעה שלצערי נפוצה מאוד גם בימינו- הסחר בנשים.
בקיצור נמרץ, מומלץ.












