ביקורת ספרותית על פעמונים של מאי מאת רינה גרינולד
ספר מעולה

---

סופרת כותבת ספר, מוציאה אותו לאור, ושולחת אותו לעולם. היא לא יודעת מה זה יעשה לקוראים שלה (אם יעשה) איפה זה יפגוש אותם, על איזו נקודה זה ילחץ, איזה רגש ישתחרר מהם. מצאתי את עצמי קוראת את הספר הזה בעיניים גדושות ועם מחנק בגרון. זו התגובה שלי, וההגדרה שלי לספר שנוגע. כזה שמניע לי את הרגש. שמזיז בי משהו.


אין עלילה בסיפור, הקורא מתלווה לאם ובתה במסען לעברה של האם, לפולין, כשהאם היתה נערה ושרדה את השואה. שם במסע, קטעי הסיפורים שסופרו במשך השנים נטווים ליריעה אחת שלמה, כשהשתיים מגיעות למקומות עליהן סיפרה האם. היחסים שלא תמיד היו בעלי יכולת הכלה - משני הצדדים - ולא תמיד שרתה בהם הסבלנות, זוכים לאיזה פיוס וסגירת מעגל.


"קל לי לאהוב אותה עכשיו. שתינו הנחנו את כלי הנשק שלנו. כל הקוצים נשרו. נשארה רק אהבה. וגם חיבה. וגם חמלה." (עמ' 58)


היום האם בת תשעים וחמש, דמנטית. היא מטופלת ע"י מטפלת פיליפינית - ליזה. הבת סועדת את אמה, והיחסים ביניהן נדמים להליכה בתוך יער עם שבילים מתפצלים. אי אפשר לדעת איזה יום ייפול על האם, ואם השביל יוליך למקום כלשהו, או שהן יגיעו למבוי סתום. כי ככה הדמנציה.


יש משהו מכמיר לב בהסתכלות על העבר. גם כשהעבר היה שמח וטוב ברובו, הלב תמיד נצבט. אולי בגלל מרחק הזמן, השנים שעברו ביעף, או שאולי צביטה של צער על האנשים שכבר אינם, או על אלו שעדיין בינינו אך שינו פניהם. וזה לא רק הזמן שנתן בהם אותותיו, זה בעיקר המחטף שהוא עשה לאישיותם. גזל מהם את הפְּנִים שלהם, סכסך את זיכרונותיהם, מחק את כל מה שהגדיר אותם.



"אני דוחקת בה שלא תפליג למחוזות אחרים. אני צריכה עלילה רציפה, אני חייבת לחבר את כל הצללים ורוחות הרפאים לכדי מקשה אחת. אני צריכה התחלה, אמצע, וסוף." (עמ' 170)


ברקע נוכחת גם הקורונה. לדמנציה ולקורונה יש הרבה מן המשותף. האחת מגבילה את כושר התנועה הפיזי שלנו, והשנייה את כושר התנועה המנטלי. שתיהן זורעות הרס ועוצרות את תנועת החיים.



בכתיבה מאוד לא צפופה נפרש הסיפור המרגש הזה, כשהמרווחים לא נשארים ריקים לרגע, הם מתמלאים לבד מעוצמת הרגש שמביא אתו התוכן.
אהבתי את בחירת שם הספר המוצלחת, ואת עיצוב הכריכה הכל כך יפה, המראה תמונת אישה בפרופיל. התמונה ישנה, ומרמזת על סיפור מהעבר, אבל הפרופיל מרמז על איזושהי תנועה דו סטרית.



קראו, לא תצטערו.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על פעמונים של מאי