יש ספרים שלא צריכים שום פעלולי כתיבה או טוויסט בסיפור כדי להחזיק את הקורא. התוכן שלהם הוא שעושה את העבודה. כמו בספר הזה. תמר רובין עבדה שנתיים במועדון חשפנות והספר הזה מעביר את כל החוויה, ובכל הכוח.
שָׁני ברקת היא צעירה בת 21 בוגרת מודיעין העובדת במחלקת סייבר במשרד חקירות. היא סיימה תואר שני במדעי המחשב, חננת מחשבים קלאסית. בשעות הפנאי היא מצמודה לעדו ואופק, חבריה הטובים מהילדות, כששלושתם משחקים בקבוצת גיימרים. כל חייה מתהפכים עליה כשהיא נשלחת מטעם המשרד לעבוד במועדון החשפנות במסגרת חקירה שנפתחה, כשבא לקוח וביקש את עזרת המשרד במציאת חברתו, לה עמד להינשא, שעבדה באותו המכון ונעלמה. שָׁני מגיעה למועדון בדרום העיר ומתקבלת לעבוד בתור חשפנית.
המקום מנוהל בדייקנות. יש סידור עבודה, יש משמעת, יש כללים מאוד ברורים, ויש קנסות למי שמפרה את הכללים.
הספר לקח אותי אל העולם שמעבר. מעבר לרגיל ולמוכר, אל עולם אחר, עולם אפל. עולם הגדוש ביצרים, עולם המונע ע"י אנשים שיעשו הכל לגרום לאדם הבא בשעריו להתמכר ולאבד עצמו. התמכרות לנשים החשופות הרוקדות על העמוד בפתיינות כשעל פניהן הבטחה לדברים ולעולמות אחרים. הנשים האלו הן פתיונות חיים האמורים לתפוס את הגברים המגיעים לשם, לרוקן את כיסיו. אלו, וגם אלו לכודים בלופ אינסופי של אשליה מתעתעת ומעוותת. עולם חשוך ודורסני של סמים, של מאבקי כוח, של מין, של פשע, והכל בחצר האחורית של החיים. עולם של אנשים אבודים המהלכים בין שני העולמות.
אהבתי את אופן הצגת הדמויות, אהבתי את האנושיות שיש בכולן. גם אלו שכביכול נמנים על "הרעים", התגלו כאנשים אנושיים, והיו כמה קטעים ומחוות שריגש אותי לקרוא.
הספר הזה הוא מסמך חברתי נוקב הנקרא מתחילתו ועד סופו כספר מתח. אבל זה לא סיפור בדיוני . אלו החיים עצמם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
