ביקורת ספרותית על ההבטחה האחרונה מאת קתרין יוז
ספר טוב

---

מומלץ❗ סיפור חזק על משפחה חד הורית של אם ובת שהקשר המיוחד ביניהן
נוצר בעקבות לידתה של טארה לויולט כשהיא רק בת חמש עשרה.
"לא יכלה להיות לי אימא טובה יותר ממך. את ואני היינו יחידה לוחמת קטנה.
היינו רק שתינו. אבל זה הספיק לנו"
טארה ואימא ויולט אוהבות זו את זו אהבת נפש, הן דואגות אחת לשנייה,
ומצליחות איכשהו להתקיים....עד שהשמים מתהפכים...

ויולט מכירה בחור, ומפה החיים עוברים גלגולים שהופכים את העולם של שתיהן,
ושל כל אחת מהן לחוד...

הסיפור קופץ בין השנים 1978 ל- 2018 כשהדמויות נעות 40 שנה קדימה ואחורה.
הסופרת שוזרת בשלמות בין הנפשות הפועלות, ואין רגע משעמם או מיותר בסיפור.

מבחינתי קיימים שני פרמטרים להגדרת חווית קריאה:
הראשון - לקרוא את הספר ולהרגיש כאילו אני צופה בסרט.
הווה אומר, סגנון כתיבה זורם, ברור ומרתק.
השני - חוסר רצון לסיים את הספר.
כלומר, משתדלת להפסיק מדי פעם, להפנים, ושוב להמשיך בקריאה :)

לספר הזה אני מעניקה בהחלט הגדרה של חווית קריאה!

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על ההבטחה האחרונה