ביקורת ספרותית על חיתוך עמוק מאת ג'יימס היימן
ספר לא משהו

---

פורטלנד, מיין 2005. לוסינדה קסידי הצעירה יוצאת לריצה ונעלמת.
גופתה של קייטי דובואה בת העשרה נמצאת באותו יום. הלב הוצא מגופה בחיתוך כירורגי של אדם מיומן.
סמל המשטרה מייקל מק'קייב ושותפתו מגי סבאג' עימה יש לו קשר קרוב מתחילים בחקירה והוא מאמין שהמקרים קשורים. שתי צעירות אתלטיות בכושר גופני טוב, באותו איזור וזמן - זה כבר מעבר למקריות לשמה.
החקירה מסתעפת, מתבררים בהדרגה פרטים אפלים על כמה מנתחי לב מומחים באזור ניו אינגלנד שהיו בזמנו חבורה מגובשת. אחד מהם היה לוקאס קיין שנודע כסדיסט וטורף מיני חסר גבולות.
נחשפים בהדרגה פרטים קשים על אירועי עבר ומק'קייב משתכנע שיש קשר בין היעלמות לוסינדה ורצח קייטי.
מק'קייב- הפרוד מרעייתו ואב לנערה צעירה- מוצא עצמו במירוץ נגד הזמן למציאת לוסינדה במקביל לחקירת חשדות נגד מנתח לב בכיר.
הוא נקלע למצבים מסוכנים וקשים ונאלץ להתעמת עם ברנשים קשוחים שאין להם בעייה להרוג. וכאילו לא די בכך, מפקדו הינו קצין בכיר בעל שאיפות פוליטיות שפרסומו בתקשורת ומסיבות עיתונאים מעניין אותו לא פחות מחקירת המקרה. במקרה אחד ולמורת רוחו של מק'קייב המנסה להתרחק מחשיפה הוא נגרר לאירוע.
ספר ביכורים של תושב מיין שבהחלט יש בו את היסוד למותחן טוב עם תפניות ומתח והיה טוב בהרבה אלמלא עודף פרטים טפלים ומיותרים,
דמויות רבות (שמות חלקן נלקחו מסרטים ידועים) שעברן של חלק מפורט מדי כולל עימות של מק'קייב עם סוחר סמים ידוע לשמצה.
ברצינות, מה כל כך חשוב בעוד כוס קפה וכמה מלצרים היו בפיצריה.
לפעמים, כמו בשיר- 'קצת פחות זה קצת יותר'...
מועמד לרשימת 'לא חייבים'.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על חיתוך עמוק