ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 בספטמבר, 2021
ע"י באר
ע"י באר
רכנתי מעל הכיור, חצי מובסת מול ערימת כלים מוכתמת בשוקולד, בזמן שהילדים התגודדו על הרצפה סביב מאגדת מנגה ישנה שלנו. 'תגידי', שאלה אמא שלהם מעל לכוס הקפה שלה, 'מה הסיפור עם הליצן המקריפ?'. הסתובבתי לאחור לכיוון כוננית הספרים שלנו, מצמצמת מבט וכמעט מצפה למצוא עותק של 'זה' שאני יודעת שאין לי בבית. הליצן המקריפ? אין לי בבית עותק של הליצן המקריפ. בכלל, אני מאוד נזהרת עם הספרים של סטיבן קינג שנכנסים הביתה. יש ספרים שהם מגנט לדברים, דברים שלא בהכרח כדאי להזמין. לקח לי רגע להתעשת ולהבין שהיא מתבוננת בכל כתבי רובין הוב שנערמו באמצע הכוננית, נאנחים אחד תחת כובד משקלו של השני. או השלישי. או התשיעי. רובין הוב היא גרפומנית. אחזור לזה בעוד רגע.
מלמלתי תשובה חצי מנומקת, משהו-משהו-פנטזיה, משהו-משהו-דמויות מורכבות, משהו-משהו ועברתי הלאה. יש אי נעימות גדולה ברגעים כאלה, למצוא את עצמך מצטדקת על זה שאת בכלל נהנית מפנטזיה, או לנסות להגן על ז'אנר שעדר של סטיגמות שועט לפניו. בכלל, בלי קשר לפנטזיה, כמה קשה להסביר לאדם זר מה ספציפית מעך לך את הלב בספר, או למה הליצן הוא הרבה מאוד דברים, אבל הליצן הזה ספציפית, ממש לא מקריפ.
אפשר לומר כמה דברים עקומים על יקום 'הרואים למרחק'. בניית העולם קצת צרה בטרילוגיה הראשונה ומרגישה מאוד ימי-ביינמית ומוגבלת. לאורך כל הטרילוגיות בסדרה נבנית מערכת הקסם מבוססת, אבל לא מורכבת או חדשנית מאוד. האקשן כתוב די בינוני לסדרת ספרים שעושה שימוש במילה 'רוצח' בשמם של שישה כותרים. בכלל, כמעט ואין אקשן. הוב קצת (הרבה) מתעללת בדמויות שלה. לכל מי שחשוב כואב. כל אלה דברים עקומים וגם נכונים, אבל בכלל לא אכפת לי. לא אכפת לי כי עמוק בפנים אני יודעת שהספרים האלה נכתבו במיוחד בשבילי.
רובין הוב היא גרפומנית. סיום הטרילוגיות כולן דורש צליחה של אלפי עמודים. גם לקורא המהיר, צליחת אלפי עמודים מחייבת שעות של קריאה. מה שיפה הוא שההתחייבות היא הדדית. כשאתה קורא דמות, הספר מאפשר לך להכיר אותה. יותר ממאפשר – הוב מייצרת חווית מפגש עם הדמויות שמזכירה לפעמים התקרבות לאדם בעולם האמיתי. אתה לומד קצת, לפעמים עוד קצת, לפעמים מתקרב ממש. הוב אשפית בבניית דמויות והיא מדייקת אותן לכדי משהו שכתוב מאוד אמיתי. הגיבורים לא חוטאים ב'גיבוריות' קלישאתית. לכל דמות יש רגעים שבהם היא קצת בלתי נסבלת. כמעט כולם כתובים אנושיים ופגומים ועגולים. לפעמים זה מעלה את הסעיף, לרוב זה שובה לב. כנראה שהדבר הכי מדויק שאני יכולה לכתוב הוא שלספרים האלה יש לב. יש בהם כל כך הרבה לב שלפעמים אני עוברת ליד הכוננית ומניחה עליהם יד רק כדי להרגיש אותו פועם.
והליצן? הליצן הוא אותה הרגשה שמקבלים כשמתקרבים לאט לאדם חריג בנוף. אותה מתיקות-מרירות שיש בלייצר אינטימיות עם מישהו, בהבנה שהמשמעות היא לפעמים לדעת דברים שלא בהכרח היית רוצה לגלות.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אתל
(לפני 4 שנים)
שמוליק, ברשותך אדחף ואענה לשאלתך :)
עקרונית לסופרת יש 4 טרילוגיות. אותן 3 טרילוגיות שמנית עוסקות בפיץ, והסדר בו כתבת אותן נכון - זה סדר הקריאה בספרים. אבל בין הטרילוגיה הראשונה (הרואים למרחק) לבין טרילוגיית האיש הזהוב יש אחת נוספת בשם "סוחרי הספינות החיות". היא לא עוסקת בפיץ במישרין, אבל היא מתרחשת באותו עולם, וקו העלילה שלה מתלכד עם זה של פיץ בטרילוגיית האיש הזהוב לכן רצוי לקרוא אותה לפני כן (אם כי אני מכירה אנשים שלא עשו זאת והסתדרו, אבל חבל, זו סדרה מעולה מעולה ולמה לפספס פרטים כשהסופרת השקיעה כל כך בבניית התמונה השלמה?). אז זה הסדר בו אני הייתי ממליצה לקרוא: 1. הרואים למרחק - שוליית הרוצח, רוצח מלכותי, שליחותו של רוצח. 2. סוחרי הספינות החיות - ספינת קסם, הספינה המשוגעת, ספינת הגורל. 3. האיש הזהוב - שליחותו של ליצן, הליצן המוזהב, גורלו של ליצן. 4. פיץ והליצן - הרוצח של הליצן, המסע של הליצן, הגורל של הרוצח (שני חלקים). |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים)
סקירה נפלאה.
נהניתי לקרוא.
תודה. |
|
|
שמוליק כ.
(לפני 4 שנים)
אי אפשר לסמן לייקים, אז קבלי לייק וירטואלי גדול.
עשית לי חשק לקרוא, אבל אני זקוק לקצת עזרה בבלגן. אני רואה שלסופרת הזו יש שלוש טרילוגיות, כולן עם פיץ': 1. הרואים למרחק - שוליית הרוצח, רוצח מלכותי, שליחותו של רוצח. 2. האיש הזהוב - שליחותו של ליצן, הליצן המוזהב, גורלו של ליצן. 3. פיץ והליצן - הרוצח של הליצן, המסע של הליצן, הגורל של הרוצח (שני חלקים). מה סדר הקריאה של הטרילוגיות? האם אפשר לקרוא כל טרילוגיה בנפרד? והאם בתוך כל טרילוגיה יש חשיבות לסדר קריאת הספרים? חשוב לי לדעת בגלל שאני לוקח את הספרים מהספרייה ולא תמיד מתאפשר לקרוא את הספרים לפי הסדר. תודה רבה! |
|
|
אנאקין
(לפני 4 שנים)
סקירה נהדרת על סדרה נהדרת לא פחות,
אבל לא הבנתי, מה פתאום להתנצל על זה שאוהבים לקרוא פנטזיה? יש משהו אחר ששווה לקרוא?
במילים האלמותיות של נייטוויש, להקת ה Symphonic me " It's the honesty of these worlds Ruled by magic and mighty swords " |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים)
כתבת נפלא, סקירה להלל.
יש לי חבר שהיה מאוהב בספריה של הוב עד אובססיה ועם השנים חפר לי עמוקות ונטע בי אין ספור זרעי תקראי-אותם-כבר. אגיד לו לשלוח לך מכתב תודה בהזדמנות, כי זה עתה הם טיפסו בסולם הדרגות. אגב, אני אוהבת שנותנים הטייה בעברית למילה בלעז. הוא מקריפ, היא מקריפה, הקרפתם, למה להקריפ? האם זה מעברת אותה או מלעיז אותנו - לא יודעת וגם סו ווט. |
|
|
אנקה
(לפני 4 שנים)
קשה לי להאמין שאקרא את הסדרה הזאת אי פעם אבל את הכתיבה שלך אני אוהבת.
חוץ מזה שתמיד שנאתי ליצנים, גם בילדותי. מה מצחיק בבן אדם מבוגר שמנסה להצחיק ילדים ?
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים)
סקירה מצויינת. את כותבת ממש יפה.
|
|
|
מעין
(לפני 4 שנים)
אחת הסקירות היפות שקראתי כאן. ואיזה מלהיב זה להבין אפילו קצת למה את מתכוונת, על אף שלא קראתי מילה מהסדרה. ככה זה כשאת מוקפת באחים שיכולים לדבר שעות על איזה פיץ אחד :)
אולי יום אחד גם אני אצטרף לאהבה הזאת. בינתיים עוד לא. אבל כתבת נפלא. תודה לך! |
|
|
אתל
(לפני 4 שנים)
בכל פעם שאני רואה סקירה על אחד מספריה של הוב אני מתמלאת באושר.
ועוד סקירה נהדרת כזו... גנבת לי את המילים מהפה והחלפת אותן בחיוך גדול. כל כך הזדהיתי עם הצורך המשעשע להסביר לאחרים "מה העניין עם הליצן המקריפ הזה" ו"מי לעזאזל מנסה לרצוח אותו במשך כל כך הרבה ספרים?"
לספרים האלה יש לב. בדיוק. תודה :) |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים)
סקירה מקורית
מקריפ...ביטוי נולד -) |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
