ביקורת ספרותית על איש האמונה הבודד מאת הרב יוסף דוב סולוביצ'יק

---

המסה הנ"ל של הרב זצ"ל פורסמה עוד בחייו, ליתר דיוק בשנת 1965 לכתב עת אורתודוקסי-רבני-אמריקאי. את התרגום עשה קלמן נוימן.

הספר מתעסק –בהתבסס על 2 תיאורי בריאת העולם בספר בראשית- בהתמודדות האדם בין חלקו מתאווה לממש את כל יצריו, נזקק נואשות לשליטה וכוח – חלק זה עפ"י הרב נקרא "איש ההוד" (במסה שנכתבה במקור באנגלית נקרא המושג בפי הרב majestic man )
ובין חלקו השואף לנעלה ממנו, להקריב את התאוות ולהתמסר לרוחני, לאלוקי. להכניע את הגוף תחת בחירותיו המושכלות והוא הנקרא "איש האמונה" כששאיפתו האידיאלית היא נגאלות "הנגאלות המזככת, בשונה מהכבוד, איננה ניתנת להשגה דרך שליטה של האדם על סביבתו, אלא דרך הפעלת שליטת האדם על עצמו." [עמ' 39]

הרב מציג את הנקודות בהן הקב"ה מאפשר לנו להכיר חלקים מבריאתו הניתנים להבנה בשכלנו האנושי והסופי ובכך להזין מעט מן הצורך הבלתי פוסק שלנו לשליטה אך בו בזמן להניח לכך שלעולם יישארו עולמות ורבדים שהם עמוקים ונסתרים ואין שכל האדם יכול להכיל "...הוא (ה') גם אמר לאדם להיכנע ולהיות מחויב בצורה טוטלית. א-להים איפשר לאדם לפרש את העולם בקטגוריות פונקציונליות ואמפיריות העונות על השאלה 'כיצד?', כדי להסביר, למשל, את רצף התופעות במונחי סיבתיות אפקטיבית ומכנית, ושל זמן מכומת.... אך בו בזמן, א-להים דורש מן האדם לשכוח את הגישה הפונקציונלית, לעמוד בענווה וברעדה בפני המסתורין הגדול הסובב אותו..." [עמ' 74]

מעבר להעמקה במתח בין "איש ההוד" לבין "איש הגאולה". הספר מתעסק גם בלב ליבה של החוויה הדתית, התנודות בין האמונה הפשוטה והתמימה לבין מערכת החוקים הסכמתית ההלכתית, בין החופש והיצירתיות לבין המרקם הנוקשה והמחייב של ההלכה בניואנסים הקטנים של חיי היומיום.

כמו כן, ואומר זאת בזהירות רבה, דעתו של כבוד הרב אמביוולנטית לקהילות דתיות מוגדרות ומופרדות. הרב מאמין ומכיר בחשיבות המרקם הקהילתי כעוזר לשמור על צביון וחיים אמונים אך הרב מפריד בין המושג 'קהילת ברית אמונית' לבין 'קהילה דתית' [מטבעות הלשון שהוטמעו בספר] "..קהילת הברית האמונית נשלטת על ידי שאיפה לקיום נגאל. לעומת זאת, הקהילה הדתית מוקדשת להשגת כבוד והצלחה והיא יצירת כפיו של איש ההוד... מטרתה העיקרית היא קידום אינטרסים של אדם המעריך את הדת על פי התועלת שלה עבורו והמחשיב את הפעולה הדתית כדרך להגברת אושרו; לא העמקה והעצמה של המחויבויות שלו. " [עמ' 82] כלומר, מדברי הרב נראה שהוא סולד, לדוגמא, מהפוליטיקה הדתית. ובכלל, מהפיכת הדת לעניין שמביא אחריו התעסקות בכסף או כוח ובדר"כ- זה גם וגם.

הסקירה, אני יודעת, יצאה מעט אזוטרית וזאת משום שהכנסתי בכתיבתי מעיקרי התוכן בספר אך המסה נכתבה ונבנתה בצורה הדרגתית ונכונה.

באחרית הדבר המתרגם מציין שלשון המסה\דרשה הנ"ל במקורה נכתבה בריבוי ביטויים אקדמאיים-מערביים-חילונים ובמיעוט הפנייה למקורות יהודיים (וכך גם התרגום) וזאת יכולה להצביע על הקהל אליו כיוון את דבריו ולא בכדי שהרי המסה הפכה לחשובה ופופולרית בקרב הוגי דעת לא יהודים רבים.

את הספר ממש לא גמעתי ביום-יומיים. זאת הייתה קריאה ממושכת, סיזיפית אך מעשירה ומחכימה מאוד. אציין שנאלצתי להיעזר לא מעט במילון המושגים המובא בסוף הספר מה שסירבל עבורי במעט את חווית הקריאה.
ככל הנראה אקרא אותו שוב, אם כי לא לצורך עונג הקריאה כשלעצמה אלא לדיוק והבנת נדבך נוסף מרעיונות הספר.

» ביקורות נוספות של עלמה
» ביקורות נוספות על איש האמונה הבודד