ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 ביולי, 2021
ע"י עלמה
ע"י עלמה
זהירות, גבירותיי ורבותיי- רומן רומנטי לפניכם אבל רגע, לא לברוח! מדובר באחד מוצלח ממש וכתיבתו יפיפייה ומלאה בלב.
הגיבורים הם רן, ילד-גבר בן עשר שנמכר בגיל קטנות ע"י אמו ככוח עבודה זול לחווה בבעלות זוג סדיסטים ברמות לא אנושיות. בגיל עשר הוא אוזר אומץ ואמצעים מספיקים לבריחה אלא כשבתחילת מסע בריחתו ביערות שבקרחת החווה הוא מוצא תינוקת בן שנה בתיקו. התינוקת היא דלה, בתם הביולוגי של בעלי החווה האכזריים.
אנחנו בעצם מלווים מסע התבגרות מטורלל ובלתי אפשרי של ילד בן עשר ותינוקת חסרי כל. רעב פוער בטן וחוסר אונים כללי, קור אימים וגניבת אוכל ובגדים וכל הגאז' המלודרמטי והעצוב הזה. במהלך הספר ברור שיש מפגשים המוכרים האלו עם עובדי רווחה אנמיים ברכבים כהה חלונות וגם זוג חוואים טובי לב שמאמצים אותם לליבם ויש את רן שמגלה מיניות ואת דלה שהופכת מתינוקת לילדה לנערה.
בין רן ודלה ישנה אהבה סימביוטית עמוקה שלובשת צורות שונות עם השנים ותהליכי הגדילה שלהם. הכל מורכב, משונה. נע בין אסור למותר. הגבולות לא ברורים ושאלת המוסר מרחפת ונידונה כל הזמן (בעיקר בחיבוטי נפשו של רן). אני מניחה שיש מי שהעיסוק בנושא ירתיע\ יטריד\ יגעיל אותו וזה בסדר. חשוב לדעת שהדברים נכתבו ברגישות רבה וקשה שלא למצוא את עצמך מזדהה ומבין הרבה ממה שבחרו לעשות, בין אם לחוד ובין אם יחדיו. זה מאוד מודע לעצמו ומתעמת עם השאלות סביב הבעייתיות המוסרית.
זה יכול להיות בקלות עוד שטאנץ סכריני ומניפולטיבי כל כך מוכר על ילדים עניים שנולדו למציאות אכזרית וגידלו את עצמם. מה גם, שהסוגה הספרותית אליה משתייך הספר לקחה אותי לרוב לספרים נטולי עלילה ממש, עם דיאלוגים ילדותיים וכתיבה קלישאתית. אמנם, יש לומר כי הספר לא חף ממגרעות- התפרים יחסית גסים ולא הכל סופר אמין והגיוני אבל הכתיבה החומלת על גיבוריה מוחצת לב ממש והדמויות עגולות וכמו פה לידי ממש. הרגשתי אותם ואהבתי אותם, קשה היה שלא להתחבר לעולמם המשוגע והבודד של רן ודלה.
במשך שבת שלמה הם היו מיקרוקוסמוס ממש ועולמם שאב אותי ממש עד כי התקשיתי להתפנות לכל דבר אחר (מחילה, אמא-אבא-אחים). הקריאה עמוסה ברגש וטלטלות לב ולמרות זאת, הדפים ממש דהרו בין ידיי.
נ.ב מיותר לציין שהשני בסדרה כבר נרכש.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עלמה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית, תודה רבה על המילים הטובות. כפי שראית, פגמי הספר נגלו גם לי אבל הכתיבה כל כך משכה אותי עד שזה לא הפריע לי במהלך הקריאה השוטפת. רק אח"כ, כשישבתי לנתח את חווית הקריאה כולה, זה צף לי.
וחן, המשכתי לשני ובאמת, כפי שאמרת, נמתח כמו מסטיק וארוך שלא לצורך אבל עדיין סיימתי את כולו |
|
|
חן
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אני גם קראתי את הדואט וסיימתי אותו
לי היה קצת נמרח וארוך אבל סך הכל ספר טוב |
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
משמח
לראות בקורת רצינית ואינטליגנטית בתחום שיש רבים שמזלזלים בו. לצערי עליי לומר שהספרים גרועים בעיני, אמנם קראתי את שניהם ועד הסוף מה שמעיד כנראה שבכל זאת מצאתי בהם משהו, זה בהחלט לא שטנץ' סכריני ובהחלט לא הולך לפינות הצפויות אבל משהו הפריע לי ליהנות בצורה שלמה. אולי התפרים הגסים שציינת ,האמינות הלא קיימת.(למרות שמופרך ככל שישמע עדיין יש, אפילו ביננו אנשים שיכולים לספר על הישרדות של ילדים מאד צעירים בתקופות מלחמה לדוגמה) |
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
