ביקורת ספרותית על לפני שאלך מאת קולין אוקלי
ספר לא משהו

---

"כשאני מחזיקה עכשיו את הספר אני מבינה פתאום שקריאת רומנים רומנטיים זה מסוג הדברים שתמיד חשבתי שיגיעו עם הזמן, כמו סריגה במסרגה אחת או סידורי פרחים, כששערי יאפיר ועורי יתקמט. אבל השיער שלי לא יאפיר והעור שלי לא יתקמט, ויכול להיות שאמות בלי לקרוא רומן רומנטי אחד. וזה - זה! - מעלה דמעות שמציפות את ריסי התחתונים עד שראייתי מטשטשת".

לקחתי את הספר הזה מספריית גינה, בדרך למנת הבוסטר של החיסון שלי, כשאני מכינה את עצמי לסוף שבוע עמוס תופעות לוואי, אבל יודעת שחנות ספרים לא באה בחשבון היות וחנות הספרים הקרובה מצויה בתוך קניון, ולקניון אני לא נכנסת כי תמהיל של ערבי חגים ומגיפה הוא כזה שמכתיב הימנעות מקניונים סגורים באשר הם. אבל ספריית רחוב זה טוב מספיק לפעמים. כשהגעתי הביתה הבת שלי ראתה אותו ואמרה מיד "נכון שזה ספר סרטן? איך ידעתי? כל ספרי הסרטן נראים ככה".

וכן, זה ספר סרטן. אמנם לא מגיפה, אבל אם אני חושבת על האנשים שהכרתי בחיי ושמתו, אז יש מספר שווה למתים מסרטן מצד אחד ולמתים מכל שאר הסיבות האפשריות מן הצד השני. כולל התאבדות ותאונות דרכים. שלא כמו התאבדות ותאונות דרכים, על סרטן יודעים בדרך כלל די זמן מראש, מה שמותיר זמן להערך למוות, וזה יכול להיות טוב או רע, תלוי בנקודת ההשקפה. בין הדברים הפחות טובים זה גל של ספרי סרטן שהם ברובם רומן רומנטי וקיטשי עם צל מוות מעליו שאמור להוסיף לרומנטיות או משהו. הספר הזה הוא פשוט חלק מהגל. דייזי היא בחורה מסודרת. יש לה רשימות לכל דבר, מה שמבטיח שבחיים לא היינו יכולות להיות חברות. היא מסדרת לכולם את העולם - לבעלה, לאמא שלה, לחברה הטובה שלה. היא משלימה תואר משלה, עוזרת לבעלה להשלים את התואר שלו, ובדרך גם מחלימה מסרטן. או שלא כל כך. מסתבר לה שיש כמה גרורות שחמקו מהבדיקות התקופתיות ועכשיו יש לה "המון-סרטן", להבדיל מסתם סרטן, כי הוא כבר סופני. מה שאומר שלא נשאר לה הרבה זמן לחיות. דייזי עושה את הדבר ההגיוני לעשות בזמן הזה - היא עוזבת את הלימודים (כי אין טעם) ומתחילה לארגן את החיים לכולם, כולל לבעלה שהולך להתאלמן, וזה אומר מבחינתה לחפש לו אישה חלופית. כן, זה אמין כמו שזה נשמע, ועל זה הספר. ועל כך נאמר: מספריית גינה באת ואל ספריית גינה תשוב.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על לפני שאלך