ביקורת ספרותית על חופי אלכסנדריה מאת יצחק גורמזאנו גורן
ספר מעולה

---

זהו הספר השלישי בטרילוגיה האלכסנדרונית של גורמזאנו. סופר שכותב מהבטן, מהרגש, בגובה העניים, לא מתחכם, רומנטי ומספר את ההיסטוריה והווי החיים של היהודים בתחילת המאה ה-20 במצרים. גורמזאנו יודע לספר סיפורים מעניינים, אין רגע משעמם. קל להבחין שהדברים שכתב נוגעים עמוק ללבו ונובעים מאהבה אמיתית לאנשים ולתקופה עליה בחר לספר.
זהו סיפורו של אלבר (אברהם) גורמזאנו (בדמות אביו של המחבר?) שמספר את סיפורו ממקור ראשון. מדובר בשנת 1963 ואלבר חי בכפר אתא, הוא ממש על ערש דווי ומאוד רוצה לכתוב את סיפור חייו לפני שילך לעולמו. המחשבות רצות לכפר הולדתו בטורקיה, ההגירה למצרים, המשפחה, החיים, העסק שהקים ובמיוחד אהבותיו ואהובותיו שבמצרים. גורמזאנו רומנטיקן ללא תקנה, אמרנו כבר. כתיבתו לא רומנטית דביקה ומאולצת, אלא החיים עצמם.
הסיפור במצרים מתחיל כשאלבר עובד בחנות הנעלים של ויטאלי קרוב משפחתו, הוא מרוויח בדוחק. ביום חורפי וגשום מוצאת בחנותו מקלט מפני הגשם ליביה מיוחס, אריסטוקרטית עשירה, בתו של אחד מחוקרי הארכאולוגיה המצרית המפורסמים בעולם. היא חיה חיי תפנוקים בבית מרווח עם משרתים. ריח הלוונדר של ליביה מיוחס עובר כחוט השני לאורך כל הספר, האם אהבתם תמומש? מאוחר יותר מזלו של אלבר משחק לו והוא נהיה בעל הבית של חנות נעלים גדולה עם שלושים עובדים, זוכה לזיכיון בלעדי מחברת נעליים איטלקית נודעת ומצבו הכלכלי ממריא. נמשיך ללא ספויילרים ורק נאמר שב-1951 הוא עולה עם משפחתו ארצה.
הטרילוגיה האלכסנדרונית מומלצת מאוד לקריאה וכוללת את קיץ אלכסנדרוני (1978), בלאנש(1985) וחופי אלכסנדריה(2018).

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על חופי אלכסנדריה