בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באוגוסט, 2021
ע"י עומר ציוני
ע"י עומר ציוני
כהנמן הוא חתן פרס נובל ונחשב ל"גורו" האקדמי של הכלכלה ההתנהגותית.
אריאלי הפך את העיסוק בכלכלה התנהגותית למקצוע (שמכניס לו הרבה כסף) וכתב ספרים מעניינים, מדהימים וטובים.
ועלידם קמו כל מיני כלכלנים אחרים, עיתונאים ובעלי טורים. רק שלאלה אין הרבה מה לחדש. הסגנון שדן אריאלי כתב בו, הוא המבנה והמודל לחיקוי אצל כולם. רובם גם חוזרים וכותבים על דברים שאחרים כבר כתבו עליהם ודנו בהם עמוקות.
וכאלה הם סטיבן לוויט וסטיבן דבנר.
התאכזבתי מאד מהספר. ציפיתי למשהו חדש, בעל ניחוח אקדמי, שיגלה לי עובדות חדשות ויציג לי חשיבה רעננה.
בפועל קיבלתי חיקוי זול ודהוי של דן אריאלי.
אני לא אוהב לתת ביקורות שליליות על ספרים, אבל שני המחברים האלה באמת עברו את כל גבולות הטעם הטוב.
9 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על מתי לשדוד בנק - ועוד 147 הצעות מעוותות וטענות מלאות כוונות טובות
» ביקורות נוספות על מתי לשדוד בנק - ועוד 147 הצעות מעוותות וטענות מלאות כוונות טובות
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
לוויט אינו אחד ש"קם על ידם" של כהנמן ואריאלי. לוויט הוא כלכלן עם תחום עיסוק אחר,
עם כלים אנליטים ודרכי חשיבה אחרים מאריאלי שהוא אפילו לא כלכלן אלא פסיכולוג שמשך את תשומת לבם של כלכלנים אחדים בגלל עיסוקו עם התנהגות בתנאיי אי-וודאות, שהיא סוגייה שמעניינת גם את הכלכלנים.
ובכן אם הגעת ללוויט עם צפייה שהוא ירחיב את מה שלמדת מאריאלי, אז פשוט מאד טעית בכתובת. זה כאילו קראת ספר על דולפינים, ואחר כך קנית ספר על עזים והתאכזבת שבספר השני לא מצאת כלום על דולפינים. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
|
|
עלמה
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה על האזהרה
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
