ביקורת ספרותית על ברנשים וחתיכות מאת דיימון ראניון
ספר מעולה

---

Guys and Dolls"-ברנשים וחתיכות", שיצא בשנת 1932 שאיגד סיפורים רבים שחיבר
דיימון ראניון הסופר הנודע עודות חיי ברודווי וחיי המערב (הפרוע),והיה לספר הפריצה של הסופר האמריקאי הנודע.

סיפור ראשון- "חולד בלונדיני" (סיפורו האחרון של ראניון)- "לא מתמזל? אומרת היא לי, 'הקשב', היא מפזמת, אתה רואה את הברנש בעל הפרצוף ההדיוטי (..) שמו פרדי ווגאן, ואביו מליונר בעיר דנבר ואני עומדת להינשא לזאטוט הזה בכול רגע עכשיו, ומה לדעתך מביא אותו אלי? מעיל הפרווה שלי, החולד הבלונדיני" (ע"מ 26).
ביאטריס מספרת למספר על אירוסיה לפרדי ווגאן בן ה-21. השמחה נגדעת בעוד ביאטריס נרצחת באכזריות.

סיפור שני- לחיי הכלה!(סיפורו הראשון של ראניון)- "ומי הוא העומד לבוא בברית הנישואין?" שואל אנכי.
"שום אישיות אחרת פרט למיס בילי פארי", מצהיר דייויד, "זהו המפעל הגדול ביותר שאני עושה בחיי. אני נתקל במיס בילי פארי לפני כמה לילות(..) משום שהיא אוהבת את הכתבן הזה , ומבקשת להינשא לו, אולם מסתבר שהכתבן האמור אין לו מאומה שיוכל להשתמש בו במקום ממון". (ע"מ 39).
מיס בילי פארי היפה במועדוני ברודווי נקרעת בין שתי מחזרים- דיוויד הזריז (מבריח משקעות בשנות ה-30) לבין וואלדו ווינצ'סטר- כותב ב"סמרטעתון" ועני. היא תבחר בבחירה ההגיונית לאישה צעירה.

סיפור שלישי- "ערבון קטן"- במעורה של מנדי, שמככבת לאורך הספר, מתאספים ברנשים ב ארבע לפנות בוקר. בסיפור מובא סיפורו של ה"עצוב" שלאורך הסיפור מתחשבן עם המהמרים והספסרים למיניהם על כול פרוטה, כשידו על המנצחת.

סיפור רביעי- "דולורס השחורה"- בחורה מפתה בשם דולורס מפתה שלושה גברים לשחות איתה באטלנטיק- סיטי (עד סופם הטראגי).

סיפור חמישי- "רעש"- "אני חומק לי בין רגליו של 'רעש' ונכנס למנזר, ומחטט פה ושם לבקש אחרי נזירות וזאטוטות קטנות. מרביתן של הללו שורצות בחדר גדול שבקומת הקרקע והן לפותות כולן יחד ומייללות במקהלה. אני מרמז להן לבוא בעקבותי, ומוליך אותן על-פני ההריסות לאורך המסדרון ועד למקום בו ניצב 'רעש' ומחזיק בגופו את הכניסה פתוחה בפיננו, ועלי לציין שאותה שעה הוא מבצע כבר מלאכה של ממש באותה דחיקה שלו. (ע"מ 105).
ברעידת אדמה הפוקדת את ניו-יורק מנסה המספר לשרוד באמצעות הברנש 'רעש' שבעזרת המשכנע שלו (אקדח) וכוחו העצום מפלס את הדרך בין הכפתורים (שוטרים) לבין הנזירות הבאות אל מותן בהריסות המנזר, האם מישהו מלבד המספר ישרוד כדי לספר?

סיפור שישי-"כסף כבד"- "שיהיה זה דבר נאה באה ומודיעה לאומללים הללו השמים את חסכונותיהם בפוזמקו של ישראל איב – ומבשרת להם שהם עומדים לקבל את ממונם בחזרה(..) אני שווה(..) כשלושה מיליון ומאה דולר וכמה פרוטות. (ע"מ 124).
משי- נערת הזוהר שנישאת לישראל איב ולאחר התמוטטות עסקיו תומנת ידה בצלחת ומחלצת את הכספים מבעלה לשעבר, בעודה בדרך לאהבה ממבט ראשון את שמעון סלוטצקי שחילצה מהחד-גדייה (מקרר/ כלא/תא/ צינוק).

סיפור שביעי- "תסביך הברודווי"- סיפורו של ביש המזל של ברנש בשם ססיל דנן:
"מסתבר שססיל דנן מדביק את אחד התסביכים שלו- ל'מתחרט' הנ"ל ובמשך עשרים וארבע שעות תמימות מאמין 'המתחרט' שהוא פיטסבורג-פיל, אמן ההימורים במירוצי הסוסים, והוא המתחרט כמובן- מתחייב אותו יום בסכומים כבדים פי מאה משיש לו תקוה כלשהיא לראות בעיניו אי-פעם". (ע"מ 131).
כפי שססיל דנן ינסה למנף את עצמו ללא הצלחה בתסביך ברודווי (הימורים).
הוא היה נהר מקהלה ונגן במזללה של מינדי ובמועדונים נוספים. לבסוף אמברוז האמר – ברנש נוסף שמסתובב עם ססיל דנן במועדוני ברדווי השונים מעלה מחזה מצליח שססיל דנן יסרב לקחת בו חלק.

סיפור שמיני- "טעות נימוסין"- סיפור הסתבכותן של ברנשים שונים:
"אמנם, מרבית החתיכות ע"פ הברודווי קופצות משמחה אם ג'ק התמיר מסכים רק לגהק לעברן(..) אולם לילה אחד, במועדון התיבה הרותחת, כששולח ג'ק התמיר דרישת שלום למיס מידג'י מולדון באמצעות מיס בילי פארי- שאינה אלה אשת נצחו של דיוויד הזריז- ומודיע לה שהוא מבקש מאד להיפגש עמה, קופצת מידג'י הזעירה ומשיבה לג'ק התמיר שאין היא להוטה אחרי פגישה עם ברנשים קשוחים". (ע"מ 141).
בסוף הסיפור תחטוף אחת הבחורות קליע ותמות בנסיון להגן על הברנשים הזועמים והקנאים.

סיפור תשיעי- "גששי הברודווי"- ג'והן וינגל ושתי כלביו- ניפ ותק רוצחים את מארווין קליי רק בשביל שאחר"כ ירחרחו הכלבים אחרי בעליהם בשביל המשטרה בעקבות הרצח.

סיפור אחד-עשר- "היכן סוכן הבית?"- "סיפור המעשה זה מתחיל בוקר אחד בשעה השביעית,בירח מאי, כשאני ניצב בקרן הרחוב ה-50 והברודווי, ומי מופיע ובא לקראתי אם לא אמברוז האמר דנן כשצווארו מעוטף רדיד, כאילו הוא לוקה במחלת גרון כלשהי, והוא משמיע לי 'האללו' רחב מאד, בקול צרוד ביותר".
(ע"מ 168).
מיס קלאגהורן המרושעת, שכבר נחשדת ברצח מאהבה הקודם ניצלת בזכות אמברוז מהמשטרה בחשד שרצחה את סוכן הבית שלה.

סיפור שתים-עשר- ג'והני סתום העין- ג'והני סתום העין עומד להיות מחוסל ע"י ברנש. הוא בורח ברחבי-ניו-יורק, נכנס לבית נטוש, שם בא עליו חתול גוסס עם עין אחת והוא מקנה אותו בשמו. כאשר בא האיש ממנו מתחבא גוהני סתום העין, גוהני סתום העין (החתול) חוטף את הקליע במקומו.

סיפור אחרון- "נתח פשטידה"- "כחמשים טיפוסים מבני בוסטון נוכחים במקום המעשה לחזות בהתמודדות , ומספר דומה מאזרחי ניו-יורק מותר אף הוא בכניסה לחדר האוכל" בה יתמודדו בתחרות אכילה נועזה מיס ויאולטה שומברגר (ניו יורק) כנגד ג'ואל דאפל דנן (בוסטון). "נאה נאה, היה אמור להתחרות כנגדו, אך בגלל שארוסתו מיס הילדה סלוקום מחייבת אותו לרדת במשקל ונותנת לו את אותם תפריטים שהיא נותנת לקוראיה בסמרטעון ולעצמה (ומשמשת מנטורית לויאולטה שומברגר) חברתה הקרובה והשמנה (אך בעלת החיוך המהפנט).
בארוחה בלתי נגמרת- תחילה כזיתים וקילו אגוזים כמנה ראשונה, לאחריה תרנגול הודו פרוס לשתים ולתןספת נזיד ותפוח"א ולכינוח פשטידה ענקית. מי מהשתיים ינצח?
בסוף התחרות בא אמבולנס המפנה את אחד המתחרים ואת "נאה נאה" על רזון ותת-תזונה, שהרי הוא התעלף.

בהמשך הספר באים החלקים "הרחק במערב" ו"במערב הפרוע" המכילים סיפורים נוספים.
המעשייה האהובה עלי- "החלוצים עזי הנפש":
"מעשים רבים מתרחשים בעיר העתיקה שלנו במערב, אולם שום דבר אינו מופלא יותר מהמקרה בזאב גריסקום הזקן, הקופץ יום אחד ונעלם מהעיר, כשהוא משאיר אחריו את אשתו, מרת גריסקום הזקנה, מבכה אותו ומתאבלת עליו אבל של ממש. (ע"מ 225).
גריסקום הזקן חוצה את ההרים ולא שב העירה. משלחות חיפוש בזה אחר זה (כולל המרשל של משטרת העירה וסבו של המספר הולכים למסעות חילוץ ולא חוזרים).
לבסוף הסבתא של המספר הולכת לחפשם ומסתבר שהם החליטו לחיות במערות באושר בלי לריב יותר עם נשותיהם, היא גוררת את כולם בחזרה הביתה.

בסוף הספר בא החלק- רבותי העיתונות- המספר את סיפורו של הדוד סם להכניס לכלא ולקחת חוב מעילה במיסים מעל קפונה שנכנס ל 11 שנה, נימצא 7.5 שנים ומשתחרר כבר בערש דווי.
זאת לעומת מורגן הגדול – עשיר פילנטרופ שטרם מילירדי דולרים לבריטניה במלחמת העולם ולאחר 1929 רוצים ממנו כסף. הוא מזוכה מכול אשמה ומהולל בעיתונות.

הספר ברנשים וחתיכות משלב את מיטב כתיבתו של דיימון ראניון- סיפורים עסיסיים על ברנשים וחתיכות ברחבי אמריקה, לרוב בברודווי – ברנשים עם משכנע (אקדח), אגבניות (חתיכות) כסף,הימורים, כפתורים (משטרה) וחובות של שנות ה-30 בא היה חוק יובש על אלכוהול, במסיבות הרבות עתירות המשקה שמספר ראניון על עודות התקופה.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על ברנשים וחתיכות