ביקורת ספרותית על כשאלהים היה צעיר מאת יוכי ברנדס
ספר טוב

---

הספר מתמקד בשינויים שעובר ה' לאורך הזמן שהתנ"ך נכתב. הספר מאוד מעניין, מעורר מחשבה, מתריס, גורם לנו להסתכל על אירועים שונים בתנ"ך במבט שונה.
באחד מהפורומים הקשורים לקריאה בפייסבוק כתבתי שאני קוראת את הספר הזה ובאחת מהתגובות מישהי כתבה לי "אני ממש לא מתכוונת לקרא אותו". אני רק יכולה לומר שחבל לי עליה שמפסידה את ההזדמנות של "לפתוח את הראש" לדברים שהם לא כפי שלימדו אותנו וישר פוסלת. אני יכולה לנחש מדוע אנשים מסויימים לא רוצים לקרא את הספר הזה, אבל אני כן יכולה לומר שיוכי ברנדס כותבת ממקום של הכרה מאוד עמוקה של העולם הזה, היא מביאה הרבה פרשנויות מהעולם החז"לי והיא לא מנסה להרחיק אותנו מהיהדות, נהפוך הוא, בסופו של דבר הספר מאוד מקרב ומסקרן. העניין הוא שיוכי, כמו כל יהודיה טובה נוברת ו"חופרת" על מנת לגרום לנו לחשוב, וזאת במקום לקבל כל דבר כפי שאמרו לנו. מה יותר יהודי מזה?
יש בספר הרבה אנושיות, היא מתארת את ה' ואת הדמויות התנכיות ממבט מאוד אמפטי, דהיינו, היא רוצה שנשים את עצמינו בנעליים של אותם דמויות תנ"כיות על כל מגרעותיהם כבני אדם.
אהבתי במיוחד את הפרק האחרון על "יונה". זה הפרק המסכם של הספר והמסקנה הכללית שלה היא, למרות כל ההתרסות, מאוד אנושים ומקרבת.
הדבר היחיד שהפריע לי בספר הוא ביטויים שפתיים שלא מתאימים לדעתי לשפה הכתובה (על זה הורדתי כוכב)
חוץ מזה הכתיבה מאוד קולחת וזורמת.

» ביקורות נוספות של דינהליס
» ביקורות נוספות על כשאלהים היה צעיר