אלפי הספרים, שנערמו בחיי הקריאה שלי על גבי הספר המדהים הזה, אותו קראתי לפני שנים רבות, לא הצליחו להשכיח אותו ממני. פעמים רבות סיפרתי עליו, שירבבתי את שמו לשיחות בענייני מחלות נפש, והוא נמצא במחסן הבלתי נשכחים שלי.
מה יש בספר הזה, שטילטל את מחשבותי ואת אמונתי בפסיכיאטריה המודרנית. קשה להשיב על כך באופן חד משמעי, ובכל זאת אנסה.
בילי מיליגן היה צעיר אמריקני, שהואשם בחטיפה, אונס ושוד מזויין. במהלך מעצרו נתגלה כי מיליגן הוא בעל אישויות רבות השונות זו מזו ולחפותו טען, כי אישויות אחרות מאישיותו המרכזית ביצעו את הפשעים. מיליגן נשלח להסתכלות ממושכת ובמהלכה נתגלו לא פחות מעשרים וארבע אישויות בנפשו השסועה (היו עוד 12 אישויות שונות בעלות נוכחות דלה).
רוב האנשים שלוקים במחלת הנפש האיומה הזאת, עברו התעללות בילדותם, וכדי להדחיק את הסבל ולהרחיק את ההשפעה, הם בוראים לעצמם אישיות או אישויות נוספות, הנדחפות לקדמת הבמה ומסוגלות לשאת ביתר קלות את ההתעללות. לעיתים קרובות אישיות אחת איננה מכירה את האחרת, ולפעמים הן משתפות פעולה זו עם זו. קשה מאוד להבין את עוצמת הקריעה של הנפש, שמפרידה בין זהויותיה השונות כדי להשתיק את הכאב.
האישויות השונות של בילי מיליגן היו כה מגוונות, עד שקשה היה להאמין שבתוך גוף אחד יכולים לשכון "בני אדם" רבים כל כך.
הוא היה ילד, צעיר פרחח, ילדה קטנה בת 3, ציירת לסבית, נגנית פסנתר מחוננת ו... נהג משאית יוגוסלבי שדיבר קרואטית שוטפת. כשהייתה אישיות מסויימת צפה על פני השטח, היא לבשה זהות וכישרונות מסויימים, וכשהשתלטה אישיות אחרת עליהם, היו תכונות שונות לגמרי באות לידי ביטוי.
כשקוראים את הספר ואת הראיונות הרבים שערך הסופר עם בילי, קשה שלא להתפעל, להזדעזע, לתמוה, להאמין ולכפור בסיפור בו-זמנית.
היבטים מסויימים במחלה הזאת ניתנים להבנה, כמו כשרונות וירטואוזים של ציור ומוסיקה, שמתגלים באישיות אחת ולא באחרת. אבל כיצד מתגלגל קולו הקרואטי של נהג משאית בפיו של בילי, נער אמריקאי שלא יצא מעולם את גבולות ארצות הברית?
את ההשערה אניח לכם להניח. לי יש השערה משלי.
בכל אופן, גם שנים רבות אחרי שקראתי את הספר הוא אינו נותן לי מנוח.
(אם תרצו להרחיב את ידיעותיכם בפרשה מהפנטת זו, תוכלו לקרוא עליה בויקיפדיה.)
