הוצאה לאור›צ'ריקובר

"בכו למענם" מתאר את התמודדותה של המחברת ספר זה עם מחלתו של בנה - סכיזופרניה. מדובר בסיפור אמיתי. והוא אכן מרתק. ההתמודדות הקשה של טל (הבן החולה) עם המחלה היא קשה מאד. הוא מסרב לקבל טיפול, לא מעוניין במה שהרופאים מציעים לו, וממשיך להגיד "זה הם" ו"הם" עושים את זה וכו'. גם אני סובל ממחלה קשה זו (סכיזופרניה) אבל אצלי היא מתוארת אחרת. אמנם בספר כתוב על התרופה שנתנו לטל - לפונקס. וזו אכן התרופה שגם אני

כרגע אנחנו כבר ביום ה37 במלחמת ''שאגת הארי'', כבר 37 ימים שאני במילואים שבמסגרת שירותי הצבאי אני נמצא במגע עם אנשים שאיבדו את עולמם ברגע אחד. איבדו את יקיריהם ורכושם, אבל אין מה לעשות צריך להמשיך לוחיות.
בספר זה המתורגם בלשון ארכאית ומדהימה (כמו שאני אוהב) מדובר על אנשים שנמצאים בפסגת חייהם וברגע אחד מאבדים הכל, את חבריהם, חיי הנוחות וחמור מכך, כמעט גם את צלם האנוש שנותר בהם.
קבוצה של כ 40 אנשים ש

פתאום נזכרתי בספר הזה. בימים שעדיין היה רק ערוץ אחד, וסבתי ז"ל הייתה מתייחדת עם חיימ'קה שלה (חיים יבין), ביליתי שעות הנאה רבות על הספה בסלון ביתה, לומדת כללים רבים (שלצערי, לא יישמתי, כשבא זמנם) על ניהול משק בית.

הכריכה אינה מוצגת כאן, וחבל. למיטב זכרוני, זאת מלאכת מחשבת בצבעי אדום ופוקסיה (ברוח הסבנטיז) שתמונת המחברת בשחור לבן בתסרוקת אבו עגילא מפוארת במרכזה (אולי בתוך לב).

פרט לכריכה המושכ

"הרי המוני העם בימי היסטאריה לאומית הם בחינת עיוורים וחרשים. עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. אולם אם גורל העם יקר לבניו, מחובתם הלאומית של המעטים השומרים על דעה בלתי תלויה היא להציל את העם המגשש באפלה ולהתוות לו דרך חדשה".

עוד מעט, כנראה לקראת סיום הביקורת, אולי אספר מי כתב את הציטוט המופיע כאן למעלה - ובעיקר על מה כתב אותו. זה היה פעם, אבל בואו נתחיל עם ההווה.
זו עת שלטון ההמון כא

הספר הרביעי בסדרה הבין כוכבית של פון דניקן. מאגר בלתי נדלה של מידע מרתק, תיעוד ע"י תמונות וראיונות עם אנשים בעלי תפקידים ומעמד מכל העולם...

שמתם לב, שבכל ציור קיר עתיק, או כל פסל, או תיעוד אם בתמונה או אם באיור - מופיעים או נחש או דרקון ? למה זה ? כנראה שהם קשורים בדרך כלשהי לבריאת העולם. הקדמונים האמינו כי הנחש הוא אלמותי, כנראה צפו בו כאשר השיל עור וממנו יצא נחש חדש, ומכך הסיקו שהוא אלמותי...

הספר השלישי של דניקן בסדרה החייזרית משהו שלו.
שוב הוא שבה אותי בקסמי המסתוריות, בקורי העבר, כולי כרגע מהורהרת ותוהה, הוא שואל שאלות ישירות, פוגעות וקולעות - אבל אין קול ואין עונה.
פה למדתי על כל מני ניסויים שעשו לבדוק זיכרונות מהעבר אצל בני האדם, כל תופעות הדה ג' וו שחלקכם אולי חוו, הגיעו מזיכרון ומזמן עתיק כלשהו שנמצא אצלכם חבוי בגנים...

למדתי על כדורי האבן בקוסטה ריקה - 300 כדורי אבן חצובים

ספר נפלא בתמציתיותו לכל מי שמחפש דרך חיים של מודעות
קל לקרוא ותמיד אפשר לחזור אליו לריענון

איפה אפשר להשיג את הספר?