ביקורת ספרותית על כוכבים יש רק בשמים מאת גילה אלמגור

---

לא יודע יותר מדי על גילה אלמגור.
לא ראיתי אותה משחקת,כן שמעתי עליה עליה משהייתי ילד.
מבט כועס יש לה של מי שעברה חיים קשים לדעתי.
שמעתי על הסרט הקיץ של אביה אבל לא ראיתי אותו.
אז החלטתי לקרא את הספר הזה.
ספר מעולה! -אוטוביוגרפיה על חייה של גילה מגיל קטן עד הפיכתה לשחקנית.
גילה גדלה לאמא נצולת שואה- אביה נרצח עי צלף כשאמא היית בהריון אתה-וזה פגע נפשית באמא שלה כנראה.
בגיל 14 או 15 גילה נשלחה לפנמיה-הדסים-פנמיה חקלאית- ושם הרגישה טוב.היו לה 2 חברות טובות והיא התמחת בגדול פרחים. היא הופיע שם בהצגות.
יום אחד בהיות בת 16 הגיע אדם מתנשף-אליה. ורצה לדבר איתה. האיש סיפר לה- שהולך להפתח קורס לשחקניות בהבימה. היא שאלה אותו-האם אתה מכיר אותי?למה אתה מראה לי את זה? "ראיתי אותך מופיע בהצגות והייתי חייב לספר לך" -והציג לה את המודעה. את מוכשרת.
האיש הלך. -גילה לא ידעה את שמו אפלו .היה לו תפקיד כנראה לדבריה לספר לה על הלמודים.
גילה קצת התלבטה-היה להטוב בהדסים- ככה לקום ולעזוב לתל אביב? בלי כסף?חברים?
אבל היא החליטה שכן- כמה מאתנו היו מעזים לקחת סכון כזה?לעזוב חסרי כול כדי אולעי להתקבל לבית ספר למשחק?
גילה עזבה בלווי החברות שלה. עלת על אוטובוס לתל אביב. והחלה לחפש עבודה.
אדם נחמד קבל אותו לעבוד באריזה ומשלוחים והיא מצאה דירה קטנה.
הפקידה בהבימה סרבה לתת לה הזדמנות-"את קטנה תחזרי אחרי הצבא"
גילה לא ויתרה המשיכה עד שהאשה נכנע. והיא התקבלה.
הקטע היה ששנים נתנו לה תפקדים ריקים מתוכן של יפה-טפשה-7 שנים! עד שבמאי מחוץ לארץ ראה אותה בהצגה ורצה אותה לתפקיד הראשי.
כשסימה את ההצגה אמר לה-שהיא חייבת לברוח מישראל ולחזור רק כשתהיה מבוגרת יותר?
גילה החליטה לעזוב לארה"ב לניו יורק שמה למה משחק אצל טובי המורים.
כשחזרה ארצה כבר קבלה תפקדים ברמה.
במהלך חייה פגשה גילה שחקנים מפרסמים שהיו מפרסמים בשנות השישים והשבעים וכתבה עליהם דברים מענינים.
היא נפגשה גם עם השחקנית היפיפיה רומי שנידר ז"ל
ופגשה שחקנים מכול העולם כולל ממדנות ערב.
ספר מרתק. חיים מדהמים לדעתי

» ביקורות נוספות של גילי דומאני
» ביקורות נוספות על כוכבים יש רק בשמים