ביקורת ספרותית על ילד הקיץ מאת א. סלע
ספר מעולה

---

הספר "ילד הקיץ" (ספרי ניב, 2020) מאת הסופר א. סלע הוא ספר נוסף בעלילות הבלש הפרטי "כחול לבן", מעין פיליפ מרלו תל־אביבי, בשם ברהמס (ברי) לוין. לוין המצולק והאנטי־חברתי, שמאחוריו שירות ארוך כאיש מבצעים מיומן בשירותים החשאיים של ישראל, רק רצה קצת שקט ושלווה כדי שיוכל לסייד את הפאב שפתח עם שותפו איזי. אבל החיים, כמאמר ג'ון לנון, הם מה שקורה שעה שאתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות. אנדריאה, אשתו לשעבר של איזי, ובעברת כתבת תחקירים עם הווה לא ברור שקשור, כך נראה, לעולם הביון, שבה ומופיעה כשהיא זקוקה נואשות לעזרתו. לטענתה, סכסוך משפטי מתוקשר סביב ילד שהוא נס רפואי, שבו מעורב גם טייס קרב בדרגת סא"ל בחיל האוויר ומשרד עורכי דין ידוע לשמצה, נוגע באופן ישיר לביטחון המדינה, ולוין נדרש שוב לצלול לעולם האפל שחשב שהשאיר מאחור.

דמותו של לוין, האנטי־חברתי והמכור לקפה שחור ולתשבצי היגיון , נוצרה, ככל הנראה בהשראת יוצרו של הבלש הפרטי פיליפ מרלו, הסופר ריימונד צ'אנדלר, אשר שנא עובדות יבשות ועל כן מיעט בפרטים ביוגרפים ברורים לגבי הגיבור שלו. עם זאת, מפגש עם מתמחה צעיר במשרד עורכי דין מגלה טפח בעברו. על קיר משרדו של המתמחה "הייתה תעודת הוקרה ל'סמל ראשון גבי' – שם המשפחה לא צוין – מאחת היחידות המובחרות בצה"ל. כמו שבדרך כלל כתוב על תעודות מהסוג הזה" (עמוד 52). המתמחה, גבי שמו, סיפר ללוין כי הוא יודע מיהו וכי "העבירו לנו ביחידה את התחקיר על מבצע 'זמן שאול'" (עמוד 52). מה היה המבצע, הסופר בחר לא לפרט, והותיר גם את הקטע הזה בעברו של לוין, עמום. טפח אחר נחשף כשלוין נזכר שמפקדו המיתולוגי, יקי בן־דוד, התעקש ללמדו לירות בשתי הידיים. מתישהו, נהג בן־דוד לומר לו, "ימצאו אותך מת. כשזה יקרה, רצוי שזה יהיה עם כלי בכל יד" (עמוד 117).

לוין כך נראה הפנים היטב את השיעורים שלימד אותו בן־דוד. כשהוא נדרש, הוא יורה ולא מדבר: "משכתי את הברטה סאב הקטן של אנדריאה ממקום המחבוא בשקע הגב שלי (נרתיק הקרסול של אנדריאה היה קטן מדי ולא נסגר על הרגל שלי), ויריתי בו פעמיים.ידעתי שהם לא ימשיכו לחפש אחרי שימצאו את האקדח השני. מי שלא מבין בזה לא יטרח לחפש כלי נשק שלישי אחרי שהוא מוצא שניים.הכדור הראשון ריסק את המשקפיים שלו והכדור השני ריסק את מה שהכדור הראשון השאיר" (עמוד 156).

הספרים אודות ברהמס לוין הם ניסיון ישראלי נוסף לכתוב ספר בסוגת ה"הארד בוילד" (כפי שכתבו ריימונד צ'אנדלר ודאשיל האמט). קשה לכתוב הארד בוילד ברחובות תל אביב (ולא שלא ניסו. ספרו של יאיר לפיד, "החידה השישית" על גיבורו הבלש הפרטי ג'וש שירמן,יוצא גולני ומחלק הבילוש, היה מוצלח במיוחד), אבל דומה שכמו לפיד בשעתו גם א. סלע הצליח. ספר מותח וכיפי לקריאה. 

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על ילד הקיץ