ביקורת ספרותית על ריחן סאנסט מאת אסף גורדון
ספר מעולה

---

זהו ספר על שלהי התקופה של צהל במוצב ריחן בלבנון. המוצב כבר מוגן מכל עבריו, יש נהלי פעולה, וגם החיזבאללה יודע את מלאכתו.
המיוחד בספר הוא שאין הוא מדבר על הנושאים הפוליטיים האלו , אלא על החיילים הנמצאים במוצב בהיבט האישי שלהם. החל מהמפקד שאול ועד אחרון החיילים.
לכולם מכנה משותף של לכידות כיחידה ובעיות של קשר אל הבית. אל החברות שעוזבות , בעיות של אם חולת סרטן ועוד נושאים.
שאול יוצא מן המוצב ללא נעמה חברתו ופותח בקריירה של גלישת גלים, בתחילה בחו"ל ואחר כך בארץ.
המיוחד בספר הוא היכולת של הסופר , אסף גורדון, להביא את אווירת המוצב במינון הנכון, להקרין את אותם געגועים, אכזבות, אהבות ולוחמה של היחיד לשמור על העולם הפנימי כשברקע להקות וזמרים של התקופה.
יש גם הפתעות. תומר החובש מתגלה במלוא יכולתו כשהוא נדרש לעזור ולהציל חיילים ואפילו אזרח לבנוני שנפגעו.
גם העולם שלאחר "ריחן" משתקף בצורה שונה אצל כל אחד מהחיילים. אלו שבנו משפחות, ואלו ש"נפלה" עליהם ירושה, מול שאול המתבודד שאינו מסוגל להקים קשר.
ספר מעולה, כתוב בסגנון מיוחד שאינו גולש למלודרמה. במיוחד לאלו ששרתו כחיילים קרביים ומכירים את הדחיסות שבה מצוי הפרט מול המטלות הצבאיות.
חובה לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ריחן סאנסט