ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 8 במרץ, 2021
ע"י פלפל ירוק
ע"י פלפל ירוק
ספר מעניין, אבל הייתה לי בעיה עם הסוף.
דבר ראשון- ספוילרים, ראו הוזהרתם.
יש שורה בספר שמתייחסת ל'לינדי' שהיא כביכול "המפלצת שמפלצות אחרות מפחדות ממנה" אז יאללה בואו נריב על זה, אני מרגישה קרבית. באיזה עולם לינדי יותר מפחידה מג'ייקוב, בבקשה ממכם, באיזה עולם?! היא צאצאית של המפלצת שמפלצות אחרות מפחדות ממנה, היא הגרסה הנשית והמדוללת של ג'ייקוב. היא רוצה להיות כמוהו, היא כמוהו בטבע שלה אבל היא ניחנה באנטומיה הלא נכונה, אז היא מוצאת מפלצות פוטנציאליות ועוזרת להם לממש את "הפוטניאל" שלהם תוך כדי שהיא נהנית מהסבל של הקורבנות- בו היא צופה. יש לה קנאת פין לדעתי, היא רוצה להרוס חיים אחרים, ומבקום זאת היא נאלצת לצפות. היא איומה, אבל היא לא איומה כמו ג'ייקוב. בל נשכח שהיא נולדה כתוצאה מאונס של ילדה בת 14.
מה שהרגשתי שהסוף אומר זה 'תראו, גם נשים יכולות להיות איומות'. נו טוב, זה ברור, נשים אם בני אדם, בני אדם מסוגלים לרוע, לפיכך נשים מסוגלות לרוע- הגיון פשוט. אבל החרטושה הזו של להפוך אותה לנבלית הראשית בספר - או הנבלית המסכמת- זה ממש לא הגיוני. לנשים יש סגנון אחר של רוע, לא בכדי כמות הנשים הנשמצאות בכלא נמוך יותר מכמות הגברים, אנחנו פחת קטלניות (אין לנשים כוח פיזי או דרייב פסיכולוגי דומה לגברים). אחרי ניסיון הרצח של שירה איסקוב ראיתי תגובות ברשת על גברים שגם נדקרו על ידי בת זוגם והעונש שלהן פחות חמור בהרבה. אז דבר ראשון- מספרים. כמה נשים נדקרות/נרצחות על ידי בני זוגם לעומת גברים על ידי בנות זוגם? (רמז: הרבה יותר). דבר שני: מה הסיבה. כשאשה אלימה (עד כדי רצח) לבן זוגה לרוב זה מגיע אחרי פרובוקציה קיצונית והתעללות, נשים שרצחו את בעליהן בדרך כלל עברו שנים של התעללות לפני שנשברו. אצל גברים זה אחרת- עלה להם הפיוז/היו אכולי קנאה/סתם היו נבלים- רצחו.
אני במצב רוח קרבי, כבר אמרתי. אני לוקחת את הביקורת למחוזות רחוקים. אבל הרגיז אותי השטות הזו של "מפלצת שמפלצות אחרות מפחדות ממנה" כי זה שטות גמורה. והטוויסט איתה לא היה כזה מחוכם, והייתי מוותרת עליה בתור נבלית ראשית, והייתי הולכת על קיינס בתור נבל ראשי- איך, אל תשאלו אותי, אני לא הסופרת. וכל סוף הספר היה אנטיקלימקטי. ואני סתם עצבנית על אנשים שכותבים שטויות באינטרנט.
אוקי, נרגיע. נקודה שנייה שמפריעה לי בספר (אבל בקטנה, אני יכולה לחיות עם זה) זה שאלות שלא נענו:
מי הרג את מולי? או אולי היא מתה מוות טבעי. מה טיב היחסים בין קיינס לבין רוזה או פלורה, בעצם למה הוא נשאר לצידן גם מעבר לנדרש מתוקף תפקידו? מה האינטרס שלו?
באופן כללי הספר זרם והיה מעניין, לא עפתי, אבל זה יותר בגללי מאשר בגלל הספר. הייתי ממליצה עליו לחובבי תעלומות רצח/חטיפה.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
