ביקורת ספרותית על החיים החדשים של סבא נפוליאון מאת פסקל רוטר
ספר טוב

---

הנה, רק דיברתי על ספרי זקנים ו... הופ! עוד ספר זקנים שהגיע לידיי! 

גם אתם חושבים כמוני, שהסיבה העיקרית שסקאוט מביאה לי לא מעט ספרי זקנים (לא לדאוג, יש עוד אחד בדרך), היא בעצם כדי לרמוז לי רמיזה רומנטית, שהיא רוצה שנתחתן ושנזדקן ביחד? היא אמנם טוענת שנוצר אצלה הרושם שאני אוהב ספרי זקנים, ולכן היא מביאה לי אותם, אבל את האמת היא שאני לא אוהב אותם במיוחד. כולה קראתי פעם את הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, ואהבתי, אז ככה לשפוט?

***

הספר שלפנינו הוא כמו קומדיה צרפתית קלילה (בעצם, הוא לא כמו, הספר הזה הוא אכן קומדיה צרפתית קלילה...) :העלילה כאן היא לא העיקר. למען האמת, העלילה כאן היא לא ממש עלילה, אלא יותר קומדיית מצבים. קומדיית מצבים, שגיבורה הראשי, האדם שעליו מבוססת כל הקומדיה הזו, הוא דמות של סבא זקן. סבא זקן שיהרוג אותי אם יקרא את איך שאני מתאר אותו, כי מבפנים הוא לא מרגיש לא סבא ולא זקן, אלא בן אדם צעיר, מתאגרף, חובב אקשן ופעלולים, ממש כשם שהיה בימי צעירותו. 
הוא מחליט לפתוח דף חדש בחיים, מתגרש מאשתו ז'וזפין איתה חי שנים רבות, ממשיך להתעמת עם בנו (שלרגע הקורא מרגיש שנעשה כאן היפוך תפקידים, שבנו הוא בעצם האב שמנסה לחנך, ואילו הוא, הסבא זקן, הוא הילד הקטן שעושה שטויות), וגורר את נכדו לעולם הצעיר והתוסס שלו. ה"סבא הזקן", נפוליאון שמו, מסרב גם להצעתו של בנו להכניס אותו לבית אבות, ובאופן כללי לעשות דברים של זקנים. (מה שהופך את הספר הזה, להיות שייך לסוג הראשון של ספרי הזקנים שעליו דיברתי בסקירתי הקודמת).
 
הספר מספק קריאה נעימה ונחמדה. הכתיבה בספר קלילה כמקובל בז'אנר. חלק מהסצנות מעלות חיוך וגיחוך, וחלק מנסות לגעת באמצעות קצת קיטש בחלקים אנושיים שבתוכנו. הדמויות נפלאות מבחינה קומית, העלילה והכתיבה וכל השאר רק בגדר חביב ונחמד. בסך הכל בסיכומו של דבר אחלה של ספר!

נ.ב - אמא שלי תמיד טוענת שהיא לא רוצה שיזכירו את הגיל שלה בפניה (בעיקר בימי הולדת היא סובלת מזה...). כשאני מסתכל על הדמות של נפוליאון, אני חושב לעצמי: יאללה, אמא, תטרפי את החיים. למי אכפת מהגיל? לכן אני ממליץ על הספר בעיקר לאנשים מבוגרים שרוצים להרגיש צעירים, ולשאוב השראה מדמויות כמו סבא נפוליאון (ותכל'ס, הספר הזה גם קליל מאוד, כלומר אתנחתא טובה בין כל ספרי המלחמות וההיסטוריה שאתם, האנשים המבוגרים, קוראים בדרך כלל...).

*** מקדיש את הביקורת לסקאוט. מוסיף להקדשה את אותו הדבר בדיוק שאותו הוספתי להקדשה אשר נמצאת בסקירתי הקודמת! כי תכל'ס, ההקדשה הזו - שנזדקן ביחד ונהיה צעירים ותוססים גם בזקנתנו - מתאימה גם לסקירה הזו. 

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על החיים החדשים של סבא נפוליאון