ביקורת ספרותית על ביתן הנשים [1960] מאת פרל ס. בק
ספר מעולה

---

עד עתה קראתי על הגברים ביצירותיה של פרל ס. בק. החברה הסינית היתה אז חברה של גברים, אם כי מפתיע לגלות, שאת ניהול הבית ואפילו העסקים ניהלו דווקא הנשים.
בספר שלפני מדובר בבית ובו גרים מספר דורות של משפחת וו, כשישים אנשים, כולל המשרתים. בית רחב ידיים ובו מקום מוגדר לכל חלק במשפחה, כשהסיפור מתחיל מראשת המשפחה, הגברת ווּ, החוגגת בדיוק ארבעים. כולם מעריכים ו/או אוהבים את הגברת היפה, שגילה אינו ניכר. היא, מצדה, מחליטה להביא לשינוי בבית, שינוי מטלטל: להביא פילגש לבעלה. לא, היא לא חדלה לאהוב את בעלה והוא לא חדל לאהוב אותה, אפילו אינו שותף לדעתה בתחילה. אלא שהגברת וו מאסה בהבאת ילדים לעולם והיא סבורה שבעלה בן ה-45 עדיין במלוא אונו וצריך מישהי צעירה שתוכל להמשיך להעניק לו ילדים והנאות המיטה. הפילגש תחלוק אתו מיטה ואילו הגברת וו תעבור לחלק אחר בבית הנרחב ותגור לבד בחדרה.
הזמן בספר לא ברור. קשירת רגליים עדיין מקובלת בסין, למרות שנאסרה ב-1919, אך המשיכה עוד כחמישים שנה. באותו זמן נכנס חוק הפילגש, האוסר על הכנסת פילגש לבית. כך או כך, תפקידה של הגברת וו היה לבחור את הפילגש, הצעירה ממנה כמובן, מבוגרת מעט מנשי בניה, רצוי אחת שתוכל לנהל את הבית כמוה עצמה ולא תתחרה בה.
לא רבים שותפים להתלהבות ממעשה הבאת הפילגש ע"י גברת הבית. יש הרואים בכך מעשה מיושן, יש חוששים ממה יאמרו אחרים, יש הרואים בכך משבר בין בעלת הבית ובעל הבית. הגברת וו ממשיכה בתנופת השליטה בבית ומיד פונה לחפש אישה לבנה השלישי כמו גם מורה, שילמד אותו שפה זרה, רצוי אנגלית לעסקים. גם פילגש נבחרה, נערה בת 22, שגדלה כיתומה בבית כפרי, שלמרבה הצער רגליה לא נקשרו. אלא שהיא נערה יפה, שתדע להעריך מקומה מהר כגברת השניה. גם אביה של הגב' וו עצמה התנגד לקשירת רגליה, ובניגוד לאחותה, היא זכתה להתהלך ברגליים חופשיות מקשירה. היא גם למדה קרוא וכתוב, דבר לא מקובל בין בנות גילה ומעמדה. אולי זה מה שהשפיע גם הראיה שלה על החיים, להתהלך בישן, אבל עם דעות מתקדמות.
פרל בק שהתה שנים רבות בסין, ממש מילדות. כאמריקאית ראתה הכל בעיניים זרות, אבל למדה את הלך הרוחות בסין והביאה לפנינו מהמתרחש שם. הוריה המיסיונרים הביאוה לסין בתחילת המאה העשרים ושנים רבות למדה בסין ואף בארה"ב לסירוגין. האיש אותו בחרה הגב' וו, שילמד את בנה אנגלית היה כוהן-נזיר זר, כנראה בדמות אביה של פרל בק עצמה.
בסדר הישן החלו נובעים בקיעים. הבן הבכור התחתן והחל להביא ילדים, אצל השני הדברים הלכו פחות חלק והשלישי, שזוגתו נבחרה ע"י הגב' וו כרגיל, פרידה כבר היתה בלתי נמנעת. מרת וו הציעה לבנה לצאת למסע לראות עולם, אבל לעבר את זוגתו קודם לכן, להותיר זיכרון.
מרת וו מבינה עתה, שאולי אושרן של נשים אינו בידיעה, בקריאה ובכתיבה. אולי בורות מסויימת עדיפה. בנה השלישי, שלמד אצל הכוהן-הנזיר שפות ודברים נוספים, עיניו נפקחו. רק לעבר את אשתו וללכת לישון כבר לא היה אופציה מבחינתו. למרות זאת, בוחרת מרת וו עצמה ללמוד עוד על העולם הגדול מפי הכוהן-הנזיר הזר החכם. סתירה אחת מיני רבות שאדם צריך להתמודד אתן בחייו.
עולמן של הנשים אינו פשוט בחצר עליה עוברים שינויים נרחבים. נכון, המשפחה הזו עשירה, העשירה בעיר, אבל הנשים מפסיקות להיות מפונקות ומשועממות, בעיקר כשאינן אמות ואין להן שום תפקיד מלבד היותן רחם הנתון בגוף אישה. לא עוד קשירת רגליים, לא עוד בורות מתוך בחירה, לא עוד חיים מתוך ראיה גברית.
ואז הכל מתפרק.
נראה שלמרות שליטתה של הגברת וו בחצר, איש לא ממש מאושר. גם לא היא עצמה. פתאום היא נוכחת לדעת שבעצם רק היתה העזר כנגדו של בעלה, אפילו היא היתה לרוב רחם לבעלה, וגם כשהיא נוכחת שהתחליפים לה עצמה אינם לרוחו של בעלה והוא מצפה למשהו נוסף מעבר ליחסי מין, לשיחה, הם כבר הלכו צעד אחד רחוק ואין לחזור.
רק ארוע פתאומי, קשה ומטלטל מהווה מפנה בעולמה הפנימי של הגברת וו ולמפנה במחשבותיה ומעשיה. פתאום היא מבינה שלא אהבה היתה זו שהחזיקה אותה ואת אדון הבית יותר משני עשורים יחדיו, עניין פוקח עיניים בחברה מסורתית כמו החברה הסינית, הניצבת עתה בפני משברים ושינויים נרחבים.
ואז נבנה סדר חדש.
הגברת וו הבינה את מי היא אוהבת באמת, פתאום למעשה כולם מבינים את מי הם אוהבים באמת, כי אהבה ירדה על הסדר הישן, סדר שבו חוקים נוקשים, לא בהכרח רעים, שלטו בחייהם. אבל סדרים חדשים הגיעו, מלחמות עמדו בפתח, מכונית עמדה פתאום בחצר, מסרים חשמליים עברו באוויר במהירות. ואהבה.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על ביתן הנשים [1960]