ביקורת ספרותית על הברוקלינאים מאת דיימון ראניון

---

Runyon on brooklyn –"הברוקלינאים" מעת דיימון ראניון, המאגד יותר מ-10 סיפורים, קטעי עיתונות ותיאורים של התקופה, עודות אנשי בוהמה החיים בשולי החברה. בין מעשי פשע למעשיות אהבה ראניון חושף את ברוקלין ומנהטן של התקופה (שנות ה-30 וה-40). אל הספר הגעתי בעקבות ביקורת של
Yhelhar.
על הספר. בין מעשיות אהבה בהן הנשים (בעיקר הבלונדיניות ביניהן) מאמללות את חיי הגברים. האנטי גיבורים של ראניון הם מהמרים, צעירים ללא פרוטה החיים ב"מעורות פשפשים" ועסוקים בהימורים במרוצי סוסים ובריחה מ"הכפתורים"- שוטרים למיניהם ברחבי ניו-יורק.

סיפור ראשון- "האגדה לבית ראניון" :
"הם היו שבעה ממשפחת ראניואן שהיגרו יחדיו מצרפת מולדתם לאמריקה זמן מה לפני שפרצה מלחמת העצמאות האמריקאית. המשפחות הללו התיישבו בפנסילבניה ובניו-ג'רזיי. אחד הצאצאים היה ויליאם ראניואן, דפס במקצועו". (ע"מ 8).
"האגדה לבית ראניון" בדמות ויליאם כדמותו של הסופר דיימון מספר בצורה אוטוביוגרפית על השתקעות הראניוניים באמריקה של אמצע המאה ה-19. ויליאם יוצא מהחוף המזרחי לחפש זהב ברחבי אמריקה. כך יתואר המהלומות עם האינדיאנים, הספרדים לבין המתיישבים הלבנים של התקופה.
"כן, ייתכן שהצדק אתך", נענה האב, מהורהר. "אבל דבר אחד רציתי לומר לך בן. אל תנסה לחקות את העיתונאיים האחרים – אלה הנחשבים 'גדולים'. תמשיך לכתוב על-פי דרכך המיוחדת. אנשים ירצו לקרוא את מה שאתה משרבט בשבילם, מפני שהם לא מוצאים את ההומור ואת הצד האנושי בכתבות של האחרים". (ע"מ 26).
אביו- אלפרד מעודד את בנו ויליאם להמשיך לעסוק בכתיבה עיתונאית. "האגדה לבית ראניון" הלא שלמה מסתיימת בפרידה בין השתיים בכך ובמות האב.

סיפור שני- "הזאב במקום הנכון":
"אכן מפתיע הדבר, באמת ובתמים , כמה אנשים מרושעים יש בעולמנו, ובעיקר לאורך מזרחב הרחוב ה-114 שברובע הארלם. (..) אבל האנשים המרושעים במזרח הרחוב ה-114 מרושעים יותר מסתם- כך, ובעיקר איגנציו והארדלי והחבורה שלו. אותו איגנצ'יו והאדאלי מכונה אינכרץ' הזאב, והוא טיפוס איטלקי שמוצאו במחוז קאלבריה. (ע"מ 38).
"הזאב במקום הנכון" סיפור גנגסטרים ניו-יורקי טיפוסי בו לבסוף "הזאב" יחסל את המנטור.

סיפור שלישי- "ליליאן":
" מאז ומתמיד אני חוזר וטוען שאותו וילבור וילארד איננו אלא טיפוס בר-מזל. כיוון שמה זה אם לא מזל שמזמן אותו לרחוב ה-49 , מקרטע ומדדה, מתנודד ומזדחל בוקר מושלג אחד, כאשר מי אם לא ליליאן משמיעה לו מיני 'מיאו' חלושים ושואלת איפה אמא?" (ע"מ 61).
בתמצית הסיפור בתחילתו כתוב- "אדם הולך ברחוב ומוצא חתול קטן. זהו הסיפור כולו. אבל תראו
מה יכול סופר מוכשר לעשות ממנו!.
וילבור מבריח את ליליאן, החתולה השחורה הקטנה בכיס מעילו מ"כפתור" שלא אוהב חתולים. הוא משקה אותו ויסקי, הוא מחסל איזה ברנש, וליליטן נהיית אלכוהוליסטית.

סיפור רביעי- "אשת חיקו הנצחית של היימי":
מירוץ סוסים בין שתי ברנשים מפוקפקים, בעלי הסוסים "היימי" ו עיני באנג'ו":
"באמת אינני מצטער על הפסד המזומנים שאני משלם לך, עיני באנג'ו", כך אומר הלה, אני רק כועס על עצמי בגין עומדן המחיר המוגזם שאני קובע לגבי אשת חיקו הנצחית. במשך כל השנים שאני קונה-מוכר הימורים ליד המסלולים האלה מעולם לא משבשים עלי השיקולים שלי עד כדי הצעת מחיר מנופח עד כדי כך. "בעצם,
עיני-באנג'ו , המחיר הנכון תמורת אותה מותק שלך-" מכריז בריק דנן אינו עולה על שתי גולרים , ואילו עוד חמישים סנט . ודאי לא חמש מאות". (ע"מ 102).
שתי הטיפוסים והסוסים שלהם רבים על ניצחון במירוץ הסוסים וזכיה בכספי ההימורים. כמובן שלאחר המונולוג של בריק דנן שהבאתי הוא מקבל מיריבו בוקס לפנים.

סיפור חמישי- "טוביאס הנורא":
סיפוק עח ברנש, "חתיכה", ומשטרה:
"יש לו, כך מפזם לו טוביאס, עיסוק טוב בחנות נעליים- אף זטת באותה אראסמוס- שם הוא מועסק כזבן, ואפילו מצליח במלכתו ומקבל נאה. כך הוא חי בנוחיות בלי שום בעיות עד שהוא עד שהמסכן מתאהב בחתיכה טרייה , מיס דבורה וימס שמה, (..) "אהה, היא כול-כך יפה", גונח טוביאס טוביאס טוויני בדברו על מיס דבורה וימס, " וכעת ברור לי שאינני יכול להוסיף לחיות בלעדיה. אבל-" הוא מצהיר לי בתוגה עמוקה , מיס דבורה וימס אינה רוצה אפילו לשמוע את שמי, מפני שהמוח שלה מטושטש לגמרי והיא נדלקת רק על ברנשים קשוחים מהעולם התחתון= כמו אלה שהיא רואה שוב ושוב על מסך הקולנוע שיש לנו שם באראסמוס". (ע"מ 115).
"טוביאס הנורא" זוכה לכינוי לאחר שדבורה דוחה והוא מתחתנים, הוא ניהיה שריף קשוח ב אראסמוס ותושבי ברודווי שונאים אותו.

סיפור שישי- "רוז מרחוב החלומות":
סיפור אהבתם של רוז וצ'ארלי:
"ובכן, מסכמת רוז מרחוב החלומות, החברה שלי פונה עורף ויורדת משם, ואילו פראנק עדיין תחוב במקומו, (..) וכשמגיע חברתי לקומת הקרקע היא שומעת את הרעם המגיע מלעמלה. (ע"מ 154).
הקורבן מת במיקום מפתיע והסיפור שרוז סיפרה למאהבה צ'ארלי מתברר לא כאגדה אורבנית, אלה כנכון אמת לאמיתה.

סיפור שביעי-"יש סיפור על זה...":
"והנה תופעה המשונה ביותר מתחוללת שם לעיני:
לפתע נדמה לי ש'חיי הוללות' ממש מתעכב ונעצר, כמו אחד הממתין לשאר החברים להשיג אותו. (..)
'אל-יאוש' משחיל את עצמו משחיל את עצמו בגניבה בין שלושת הסוסים הראשונים(..) בינתיים מתמזמז לו חיי הוללות אי שם במרכז המסלול , כך שהוא לא צריך להצטדד ולפנות את הדרך ל"אל-יאוש". אותו 'חיי-הוללות' יכול, איפוא, להמשיך ולדשדש לאחור – כפי שזה נראה לי ולהתיר לסקרון ול'אל-ייאוש' הזקן לחלוף על פניו ולחצות ראשון את קיו הגמר כמידת-סוס לפני שלישיית החלוץ הדוממת" (ע"מ 178).
פרשת ניצחון תמוהה בה במירוץ הסוסים חולף ראשון הסוס הזקן "אל-ייאוש" ומנצח.
הזוג המאושר- סטיב הארטר ולואיזה עוזבים בעושר לאחר הניצחון התמוהה במירוץ הסוסים.

סיפור שמיני- "אבוקה מצרפת":
סיפור הסובב אחר מלחמת העולם השנייה ומותו' היעלמותו של מורס-"בלונדי" בשנת 1936 , שמשאיר רק את נעליו . גיבור הסיפור חוזר לאמריקה לאחר שנחלץ במזל מאירופה והנאצים בזמן המלחמה וקובע את מותו של בלונדי.

סיפור תשיעי-" קיד החמוץ":
סיפור שמתחיל בסרגוטה שבמדינת ניו-יורק, וסוסס סביב מרוץ סוסים. קיד החמוץ חוזה איזה סוס מנצח ולוקח 100$ עבור התחזית ממי שחפץ לשלם. בהמשך חווה קיד החמוץ אובדן טראגי והתגובה של קיד החמוץ היא "חה חה חה".

סיפור עשירי- "בת השומר":
הסיפור מתרחש בעיר ניוארק בג'רזי וסובב סביב ביזה ושוד של כסף ורכוש:
"והנה, מה אני שומע מפה ומשם אם לא כך:
צ'יקיס שרקצי, המפגין עד כה פעילות רבה במימוש המתיחה, מזעיק נפילדלפיה שניים מפקודיו, והוא יצא עם צמד הברנשים שלו, מקדים את כולם ומתארגן עמם ליד הבית האמור להיות מקום מגוריה של בת השומר. לטענתו, הוא מתכוון להכין הכל לקראת ניפוץ הנורות ולעריכת המהומה הצפויה. (ע"מ 261).
השודדים עוברים תחנות רכבת, מתכוננים לבצע שוד, הסוף מפתיע כשמתגלה שהנשדדים לא מופתעים.

סיפור אחד-עשר- "הברנש הכי לוהט בעולם":
לא הסיפור לא על ברד פיט, אלה על ברנש שמרגיש עירום ללא שתי האקדחים שלו. הסיפור מתרכז ב בבון ענק מהקרקס שמחזיק תינוק. אחד מהם ימות מירייה של אחד האקדחים של "הברנש הלוהט בעולם".

סיפור שתי-משרה- "שמרטף ששמו באטש" :
המספר מעסיק ברנש מפוקפק שישמור על ילדו. באטש מסתבך עם המשטרה, הוא פושע נמלט ומבצע מספר עבירות על החוק במסגרת תפקידו. לבסוף לתינוק הקטן צומחת שן.

סיפור אחרון- "אדוני העורך!":
ג'ו ואיתל שמשגת אותו נשואים. על כל מריבה או אירוע בנישואיהם מידע ג'ו את העורך של העיתון.

"הברוקלינאים" מאגד סיפורים שמסופרים תמיד בגוף ראשון. בין שמדובר (לרוב) בסיפורי כנופיות, מירוצי סוסים והימורים שמזכירים סרטים של סקורסזה לבין פרשיות אוהבים שנראות כמו פרק אבוד של "סקס והעיר הגדולה". סיפורים על אנטי-גיבורים שמסתבכים עד מעל לראש ולעיתים המספר / המזל מאיר להם פנים.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על הברוקלינאים