הספר הזה מלא באוויר ונטול ממשות. אוויר וטיסה הולכים יחד.

לא קראתי את הספר, כך שאין לי מושג. מה שכן, הבת שלי כן קראה אותו והיא לא כל כך דיברה בשבחו.
כתבתי את זה פעם באיזו קבוצת קריאה ואחר כך הייתי צריך להתנצל כי לא מעט חברים שם לא ראו את זה בעין יפה.
רוב מי שהתלהב מהספר היו בדרך כלל חובבי ספרי הטיסה והנשמות הפואטיות. כך שממה שהבנתי זה ספר עם המון רגישות.

זה בדיוק העניין עם תיאורי הטבע שהפכו למייגעים.
מיסיקפוד-את לא כל כך בדעת מיעוט.

למה מיעוט?

אני כנראה לא "טיפוסים רגישים"
והספר הזה הרגיש לי כמו ניסיון פופוליסטי להנציח אומללות
והיו בו, לטעמי, יותר מדי חורים בעלילה.
אבל אני כמובן במיעוט ושמחה שנהנית ממנו.

גדי, אבל האם זה אומר שהספר טוב?

זה ספר שמהלך קסם על טיפוסים רגישים.