ביקורת ספרותית על ילד יחיד מאת ריאנון נאווין
ספר מעולה

---

ילד יחיד-ריאנון נאווין
ONLY CHILD-Rhiannon Navin
חוות דעת אישית/לי יניני

לצערנו, טבח של מתנקשים עלומי שם וחמושים, הפולשים לבתי ספר בארצות-הברית ויורים בתלמידים, מורים, וכל מי שנמצא במקום על לא עוול בכפם מוכר. הסיבות לכך הן מגוונות ומרובות ואחת מהן, היא קלות השגת הנשק במיוחד בארצות-הברית.

אחד המאורעות שחקוקים בזכרוני: הטבח בקונטיקט בו נרצחו 26 ילדים בבית הספר סנדי הוק בעיירה ניוטאון.

בטקס הזיכרון הציע אובמה מדיניות חדשה לאכיפת חוקי הנשק בארצות-הברית. בפנייה מרגשת כולל דמעות הוא פנה לאומה. להלן חלק מצוטט מנאומו של הנשיא אובמה:

"כאומה, אנו נותרים עם שאלות קשות" אמר אובמה. "כל הורה יודע שאין מה שלא נעשה כדי להגן על ילד מרוע ...כולנו הורים וכולם הילדים שלנו. המשימה הראשונה שלנו היא לדאוג לילדים שלנו. אם לא נעשה את זה נכון, לא נעשה דבר נכון. כך נישפט כחברה. האם אנחנו עומדים במחויבות שלנו? האם אנו יכולים לומר שאנו עושים מספיק כדי להרחיק את הילדים מכל פגע? האם אנו עושים מספיק, כדי לתת לכל הילדים במדינה את ההזדמנות הראויה לחיות חייהם באושר? שאלתי את עצמי זאת בימים האחרונים, והתשובה היא 'לא'. אנו לא עושים זאת ועלינו להשתנות."

אחרי הנאום המרטיט והמרגש הזה השתנה משהו? ככל הידוע לי "לא"! לאחר שהנשיא אובמה הכריז על צורך בריסון שוק הנשק, דווקא בקונטיקט וקולורדו, המדינות בהן התרחשו שני מקרי הטבח המזעזעים והזכורים ב-2012, מספר הבקשות לרשיונות נשק עלה באופן מתון.

הספר "ילד יחיד" מגולל לקורא על ידי זאק טיילור בן השש. בפרק הראשון זאק מתאר רצח המוני המבוצע על ידי צ'רלס – בנו של צ'רלי – איש הביטחון של בית-הספר. צ'רלס רוצח 19 נפשות בעיקר תלמידים, שאחד הנרצחים מהירי הוא אחיו הבכור: אנדי בן העשר.

וכך זה מתחיל: "מה שהכי זכרתי אחר כך מהיום שבו בא האיש החמוש היה הנשימה של המורה שלי, מיס ראסל. היא היתה חמה והיה לה ריח של קפה. הארון היה חשוך חוץ מטיפת האור שנכנסה מתחת לדלת שמיס ראסל החזיקה סגורה מבפנים. מבפנים לא היתה לדלת ידית, רק חתיכת מתכת רופפת, והיא משכה אותה פנימה באגודל ובאצבע המורה. "תהיה בשקט מוחלט, זאק", היא לחשה. "אל תזוז."...

לאחר האירוע חיי המשפחה מתהפכים. האם מליסה נכנסת לתוך עצמה, מנהלת קרב עם הוריו של המתנקש ומאשימה אותם באירוע. לעומת זאת האב ג'ים מנסה לתמוך בבנו שאיבד את אחיו הבכור, משתדל להשאיר את ראשו מעל המים ולנצור את רגשותיו לעצמו, למרות שגם לו קשה עם אובדן בנו.

האירוע מחלחל גם לתא הזוגי והסדקים נחשפים לרבות חילוקי דעות, וזאק נאלץ להתמודד עם סיוטי לילה והתפרצויות זעם.

זאק הוא ילד נבון ומנסה לדלג בין הטיפות בין אביו לאמו. הוא מטביע את עצמו בתוך עולם דמיוני של ספרים וצבעים המביעים רגשות. לאורך כל המסע הוא נחוש בהבנה שרק מחילה וסליחה, יוכלו להביא להחלמתו של הפצע שנפער בתוך התא המשפחתי.

האם זאק יצליח במסעו? האם הסובבים אותו יגלו מחדש את החמלה כדי להתמודד עם השעות העטופות באפלה?

"ילד יחיד" הוא סיפור מרגש שאינו תלוש מהמציאות. הסופרת ריאנון נאווין מצליחה להיכנס לתוך נפשו של הילד זאק, ולתאר בשפה פשוטה את רגשותיו והתמודדותו היום יומיית, עם אובדן של אח ובן בכור להוריו. מלבד דמותו של זאק המעוררת הערצה, הדמויות הנוספות מהודקות ומשורטטות היטב.

לסיכום, משפחת טיילור איבדה את אנדי. משפחת הרוצח איבדה את בנה. צ'רלס רצח אך עדיין נותר בנם של משפחת רנאלס.

האב צ'רלי על ערב מגיע לבית העלמין. "אני בא להגיד לו לילה טוב בערב." אמר צ'רלי "לילד שלי." (עמוד 304) ...הילד רצח אבל הוא עדיין הבן של צ'רלי...

בשורה התחתונה: התמודדות והתעמתות בין חמלה לתקווה ובעיקר מעורר מחשבה.

מומלץ בחום.

לי יניני

ידיעות אחרונות ספרי חמד, פרוזה תרגום, מאנגלית: יעל ענבר , 333 עמודים, 2020

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על ילד יחיד