ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 בדצמבר, 2020
ע"י שי
ע"י שי
אני לא יכול לתת לספר שכזה חמישה כוכבים הוא לא מושלם ורעיונו העיקרי נסוב סביב האבסורד. האבסורדיזם הפילוסופי דוגל בכך שלמרות שלחיים אין משמעות נראית לעין עדיין זה לא מונע מאיתנו לחיות את חיינו. פקיד צעיר העונה לשם מרסו מקבל מברק המודיע על פטירתה של אימו, מקבל ארבעה ימי חופשה ומגיע למושב הזקנים במרנגו, מעשן ליד ארון הקבורה של אימו ומתנהג מוזר, יום למחרת הוא הולך לשחות וגם לקולנוע כאילו לא קרה כלום ואז יורה למוות בערבי ונידון למשפט. לכאורה סיפור פשוט אך בין השורות מסתתרים רבדים ועומקים רבים המשקפים את נקודת מבטו של המחבר על החיים ובכלל. לדעתי הספר הזה זה פילוסופיה המתבטאת בפעולות המועברות דרכן של הנפשות הפועלות, למילים יש רק תפקיד משני כאן והכל מועבר באמצעות תמונות.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
שי נכון על כל מה שכתבת! וכתבת מדוייק ויפה.
באיזה שהוא מקום מרסו לקח את הקוליונאליזים
רחוק מאוד ומעבר לכל העלילה הבזויה אבסורדית משהו. לשטח שהוא הגבול שעובר בין החופש לדעת את מקומך בעולם. ובדיוק במקום הזה הדם עלה לו לראש. עד הסוף היה נטע זר בעולם ולא הרגיש שייכות לשום צד. וזה הסיפור הגדול. כהות החושים וכהות הרגשות שהדחיק. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
