ביקורת ספרותית על קשרים קטלניים מאת אהרון בן שחר
ספר טוב

---

הספר עוסק בריגול ומשלב בתוכו רומן ומתח קצבי אבל לא תזזיתי.
הסיפור נפתח בפרולוג המתאר כינוס ישיבה סודית דחופה של ראש הממשלה, שר הביטחון, שר המדע, ראש המטה הכללי והיועץ לענייני אסטרטגיה.
עמוד 10: "ראש הממשלה: "לאחר ששמענו את דבריו הממצים והקצרים של ראש המוסד, אני רוצה לקבל את אישורכם לחיסולו של ראש משמרות המהפכה האיראנית. אני מבקש את אישורכם בהרמת יד."

"כל הנוכחים הרימו ידיהם".
מכאן והלאה הספר חולק לפרקים וחלקים שכל חלק מתאר תקופה בחיי הדמויות.
החלק הראשון עוסק באסתי וחברותיה: קלאודיה וסיליה. שלושת הבנות מקבלות החלטה לבלות בסלוניקי, ולחגוג את רווקותם לפני נישואיה של אסתי לאברם.
הבילוי הזה תרם לאסתי חוויה שתשפיע על כל עתידה ולא רק עתידה שלה...
את אברהם אסתי הכירה במהלך שירותה הצבאי בטרמפיאדה לפני שחרורו מהצבא. אברם ממוצע קומה, שיער שחור, עיניים חומות ולא בדיוק חתיך הורס, ובכל זאת אברם מצא חן בעיניה של אסתי, בגלל השקט הנפשי שהקרין ותשומת הלב שנתן לה.
לאסתי ואברם נולד בן-בוני. אחריו נולדה מיכל ובהמשך מתוארים מערכות היחסים בתוך המשפחה וסביבתה. זה החלק הרגוע של הספר. מהחלק השני העלילה משנה את פניה ומקבלת קצב, וחוצה כמה ארצות מלבד ישראל, יוון, איראן פריז ועוד.
העלילה שרקם אהרן בן-שחר נוגעת במנעד נושאים של נאמנות, קשר דם, מוסר ומערכות יחסים. הדמויות הראשיות והמשניות מעניינות מגוונות מסקרנות, ואין יותר אקטואלי מאשר לכתוב על איראן בימים אלה, אף על פי שכל הסיפור המגולל כאן הוא פרי דמיונו של הסופר.
אני חושבת שהדמויות הקרובות של בוני קצת שדופות. אולי אפשר היה לחשוב על עיבוי במיוחד בקשרים בתוך המשפחה, כמו היחסים של אברם עם האחים: בוני ומיכל והתקשורת של אסתי עם הסביבה.
פרק 23: חוזר על הפרולוג מילה במילה אבל יש שינוי בשורה התחתונה. לשוני הזה יש משמעות מרחיקת לכת.
הכתיבה של אהרון בן שחר קולחת, חדה, שנונה.
בשורה התחתונה: דם זה לא מים!
רק אם תקראו תוכלו לדעת מה הקשר ל"עלי שלכת" של איב מונטאן והחלטתה של ממשלת ישראל.
מומלץ לאוהבי האקשן.
קריאה נעימה
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על קשרים קטלניים