ביקורת ספרותית על חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום - נתניהו מול מורשת רבין מאת יורם גבאי
ספר טוב

---

יורם גבאי הוא צאצא של ס"ט (ספרדי טהור),צאצא לספרדים הוותיקים של ירושלים, הסיפור של אהבת איתמר בן אבי האשכנזי ללאה אבושדיד ממשפחה ס"ט, מוכר וידוע.
מרתק לעקוב אחר השקפת עולמו של המחבר שהיא שמאל עם פתיחות וסובלנות להשקפות ודעות אחרות ובמיוחד יכולת קבלה של ערכים אחרים.
הסיפור מתאר את התפתחותה של הכלכלה הישראלית שכוללת מרכיבים חברתיים כמו עליה ברמת החיים הפערים שהיו עדתיים והפכו לפערים בין מרכז לפריפריה, הפריצה לשווקים בינלאומיים הירידה בגירעון התקציבי ועוד ועוד.
יורם גבאי הגון מספיק , במיוחד בימים אלו לתת את הקרדיט ל.. בנימין נתניהו. הוא אומנם טוען כי ראש הממשלה המשיך את דרכו של רבין, אבל הספר מתאר בצורה בהירה את טביעת ידיו של בנימין נתניהו.
מספר גורמים קבלו משקל "עודף" לדעתי, לשינויים אלו והבולטת ביניהם לדעת המחבר היא "מחאת האוהלים" בשדרות רוטשילד. שבעיני זאת הייתה מחאה של אנשים שבעים, שלא ראו ממטר את השכבות החלשות. עובדה היא שאנשי שכבות אלו לא הלכו לישון ברוטשילד.
בקריאה חשתי "ערבוב סטטיסטי" על נושא העוני.
נכון כי פריצת הדרך לשווקים בינלאומיים והתייעלות המשק הגדילה את הפערים בין מדינת תל אביב לפריפריה, אבל הפרמטרים להגדרת העוני נשארו מיושנים. כיום לחלקים נרחבים מאוד יש טלפונים ניידים מכוניות וגישה למשאבים של חינוך, רפואה נידות , זמינות למידע ועוד. ומכאן עולה השאלה מהי ההגדרה של עוני. ההגדרה היום אומרת בעצם כי אם הבעלים של חברת טסלה וחברת גוגל יבואו להיות תושבים בארץ, אז כולנו יורדים בדרגה מבחינת סולם העוני.
דבר נוסף הוא שיש ערבוב בהתייחסות לאוכלוסיות. החרדים למשל הם עניים מרצון. אין כאן אוכלוסייה שעובדת ומפרנסת את עצמה, אלא כזאת שבחרה באורח חיים מסוים.
הערבים עשו קפיצה אדירה ברמת החיים תודות לראש הממשלה הנוכחי.
הנושא האחרון שהפריע לי היה "ההתנשאות של הפקידות" שאינה נבחרת. בעמודים 40 - 41 מסביר גבאי את מחויבותם של " שומרי הסף" לבצע מדיניות נאותה בעיניהם, וכיצד הם "מתכמנים" שרים ואפילו ראשי ממשלות תוך בחישה בכנסת כדי שיקבלו את דעתם.
קטע זה נכתב לא במערכת המשפטית כי שם הכל "תקין" אלא במשרד הכי משפיע מבחינה כלכלית.
בעבר עבדתי כמנהל פרויקט בלביא. צוותי תכנון שאיחרו בלוח הזמנים, נקראו למנהל הלביא , עובדיה הררי ז"ל , להסביר אותו. היות ועובדיה היה איש טכני מעולה, קל היה להסיט אותו לפתרון בעיה מרתקת, וכך עשו, הם העלו בעיה ואז הדיון על האיחור היה נשכח.
הטריק הזה היה בשימוש גם אצל "שומרי הסף".
למרות הביקורת שלי על הספר, אני ממליץ לקרוא אותו כדי לקבל תמונה של אדם שעמד בצומת כלכלית מרכזית, השקפת עולמו ודרך קבלת ההחלטות.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום - נתניהו מול מורשת רבין