ביקורת ספרותית על שניים שניים מאת ניקולס ספארקס

---

רבות מדובר על כך שאין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא לילדיה. הספר הזה שם במרכז אהבה שפעמים רבות אינה מקבלת את המקום הראוי לה, אהבה של אב לילדיו ובמקרה הזה לבת קטנה ומתוקה בשם לונדון.
הספר הזה כלל הכל מהכל, היו בו: קטעים מרגשים, תובנות על החיים, לקראת הסוף הקורא נכנס יחד עם ראס גיבור הסיפור, לתהומות של כאב ועצב. יחד עם זאת ניקולאס יודע לכתוב, אין ספק בכך ויש לו את השיטות להשאיר את הקורא בתוך העלילה ולו רק כדי למצוא בסוף שביב של תקווה.
זהו ספר שאינו קל לקריאה, לפחות בשבילי, הוא היה ארוך מאד, אולי מידי, אבל לדעתי חשוב שבעיקר הורים יקראו אותו.
הורים לילדים קטנים שמצויים בתקופת משבר בנישואים ואולי אפילו לקראת הליך גירושין, שעלול להיות מכוער מאד.
הספר בא ומתריע פעם אחר פעם: הורים יקרים, יש ילד/ה באמצע. ילד או במקרה הנ"ל ילדה תמימה שאינה מבינה כל כך את מה שקורה, שמתקשה להכיל ולהתמודד. עם כל הכעס שלכם אחד על השנייה, הילדה לא אשמה בכלום, אנא קחו זאת בחשבון.
הספר כתוב כיומן של אב שרוב הטיפול בבתו נפל על כתפיו ביום בהיר אחד. אומנם היו סימנים מקדימים, יחד עם זאת הוא נותר מופתע לרעה מכל הקורה אותו.
בתחילה הוא מתקשה להתמודד, לא יודע איך ומה, אך לאט לאט, מאב שהיה מעורב בחייה של בתו באופן מינימלי, אפשר לומר שהוא הופך למרכז חייה.
על אף שהיה זה ספר מעייף, עם הירידה המדוקדקת שלו לפרטים, בסופו של דבר לא התייאשתי וקראתי אותו עד סופו, כי היה זה תהליך שמאד נוגע ללב לקרוא אודותיו.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על שניים שניים