ביקורת ספרותית על האבודים - שישה מתוך שישה מיליון מאת דניאל מנדלסון

---

איך כותבים סקירה על ספר שעוסק בשואה, ומה כבר לא נאמר על החורבן ההרס והזוועות שתבעה מלחמת העולם השנייה. ספרים נכתבו, סרטים הוסרטו, ניצולים ועדי ראייה תועדו, שירים הולחנו, אירועים נחקרו ודרכי הישרדות התוו פרקים חדשים בטיפול הנפשי/פסיכולוגי- דור ראשון שני ואפילו שלישי לשואה, גם יומנים שנכתבו נמצאו ופורסמו. האזרח הפשוט בכל נקודה שהיא בעולם, לא יוכל להכיל להבין וגם לא להעלות בדמיון את הרוע האנושי, והמציאות הכאוטית, שהיו נחלתם של מיליוני אזרחי אירופה, ושקיפדה חיים של מיליונים . בלתי אפשרי לנסות אפילו.

שישה מתוך שישה מיליון של דניאל מנדלסון– איש ניו יורק, פרופסור לספרות קלסית, מבקר ספרות, תאטרון קולנוע ותרבות, עתיר פרסים וידע ודמות מיוחדת בפני עצמה, הנו מסע מופלא לחקר גורלם של ששת בני משפחה- משפחתו שלו, דוד אמו ואשתו וארבעת בנותיהם שנספו ועקבותיהם נותרו חקוקים בקומץ מכתבים שנשמר במשפחה המורחבת זו שהצליחה להימלט ולחמוק מאותה הזוועה .

בדרכו המסקרנת ויוצאת הדופן, ולאחר שצרר במוחו מאז ילדותו כל חלקיק מידע ששמע, מחליט מנדלסון באמצע החיים, לצאת למסע רווי הפתעות ,שאורך שנים וחוצה יבשות, כדי לפתור את החידה על חייהן ומותם של הנפשות הקרובות האלו, בני משפחת אמו, בתקווה להחיות מחדש את זכרם, ואת מי שהם היו, ולנסות לארוג מכל פיסת מידע מה הם לבשו, את מי אהבו ומי לא, ולברר במה היו מוכשרים, ומי היו החברים של הבנות של הדוד, שעשה חיל בבולוכוב מקום מגוריו, והדודה עם הרגליים היפות, ממה היו מורכבים החלומות שלהם ומי היה עם מי בדקות האחרונות שלפני הסוף. המטרה הייתה ללקט כל פיסת מידע שניתן יהיה לדעת יותר על אופיים ובעיקר על חייהם ואיך הם מתו. לדייק עד כמה שניתן, אם עדיין נשאר מי שיוכל לספר ממקור ראשון - והיו ! כי לפעמים הסיפורים שאנחנו שומעים ומספרים הם דיווחים על מה שקרה, ולפעמים הם תיאור של מה שהיינו רוצים שיקרה, מעין צידוקים לא מודעים לחיים שבסופו של דבר הם קרובים יותר לחיים שלנו. כי כל אדם הוא בן זמן מסוים ובן מקום מסוים וכמובן מושפע ומונחה מנסיבות חייו שלו.

"ממרומי גילי" – ורב הידע התיעודי שכבר צברתי, חווית הקריאה בספר הזה הייתה לגמרי שונה. היא הייתה מלאת רוך לצד הכעס, גם אם האימה שניתנה במשורה הצליחה להדהד לאורך כל הספר. זו הייתה חוויה מסתורית ומרגשת טרגית ומצחיקה בעת ובעונה אחת. כזו שהאירה את עיניי בגוונים נוספים שהצליחו להנכיח את החיים דווקא, ואת יופיים, וזו בהחלט הייתה מבחינתו של מנדלסון משימה ענקית שהצליחה .

"אין שיעור ליופיו, זהו ספר אדיר" ועוד ועוד הן רק חלק מהסופרלטיבים שבהם הוא זכה, "רב עוצמה ומלא רגש על שישה אבודים ועל העבר האבוד של משפחה – כזה שמזכיר את פרוסט ואת הטקסטים החמקניים של זבאלד – הישג מדהים " – זה עוד ציטוט ממה שנכתב אודותיו...

חברים - חייבים לקרוא אותו . למה ? כי - יש רגעים כאלה בחיים שאתה מגיע אליהם או חווה אותם, שאתה אומר לעצמך וואו – זכיתי !!
למשל, כשאני מנשקת את נכדתי יחידתי בת השנתיים וחצי, ביתה של בתי היחידה, אני ממלמלת די בקול רם לעצמי ולמי שנוכח לצדי – ששווה היה לחיות את החיים האלו בעבור הרגע הזה...זו גם תחושה שמתעוררת באופן דומה לנוכח עוצמתו של הטבע על יופיו וייחודו, לצד חוויית צפייה באומנות גדולה ומפעימה, או כל יצירה אחרת, וכך גם דינה של הכתיבה. ובמקרה של הכותר הזה, חדוות החיים והצידוק שלנו לחיות אותם, נסמכת על שורשים, על ההיסטוריה הפרטית וזו השייכת לזהות היותר רחבה שלנו, ולכן יש תיעוד שכדאי ומומלץ לא לפספס ...

וזה הזמן לומר תודה מיוחדת לחברנו "מחשבות" שמרבה בקריאה, ומבין דבר אחד או שניים באיכות... חחחחה, ובזכות המלצתו החמה והנחרצת, זכיתי לחוויה מזככת, מטהרת, מרגשת וסוחפת שלא אפשרה להניח ולו לרגע את הספר בן 640 העמודים הזה. ומבלי לדלג אפילו על משפט אחד שנכתב בו .

ספר שמנסה להתחקות אחר המתים ובדרכו האינטלגנטית והרגישה מגיש לנו על הדרך גם את יופיים של החיים ואת עוצמתם .

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על האבודים - שישה מתוך שישה מיליון