עמית, סיפור פשוט מונח לידי ברגע זה, מוכן להתחלת קריאה.

אין על עגנון! ממליץ לך לקרוא את 'סיפור פשוט' שלו.

אלי, הדברים לקוחים מהפרסומת המקסימה של זמן אשכול, שבה עמנואל הלפרין מצטט את Henri Monnier.
פירוש המשפט: "זו דעתי ואני שותף לה".

אגלה לך בסוד שגם אני לא יודע צרפתית, אבל המשפט מקסים (-;

לגמרי, זק.
העדפה שלי היא, לרוב, האלבומים עם הקרייזי הורס, יש להם יותר חספוס ולכלוך בסאונד שאני מאוד אוהב, בכלל אווירה יותר רוקיסטית. אם אנחנו מדברים על אלבומי הפולק/קאנטרי/בלוז סופט רוק סטייל אני דווקא מעדיף להקשיב לבוב דילן, מתחבר יותר למוסיקה שלו.

כדאי גם כשמגיבים על ביקורת להתייחס לקוראי התגובות כאילו אין להם ידע מוקדם בצרפתית(?)
היצירות של ש"י עגנון זו דוגמא לאיך בונים סיפור. גם אם לכאורה העלילה הכי לא עלילתית כמו פרנהיים (איש עומד ליד דלת ונכנס לדקה לתוך הבית ואז יוצא).לא נראה לי שאף אחד אחר היה מצליח לספר כאלה סיפורים על בתים והאינטרקציה עם האנשים שפותחים לך את הדלת.

אני ממליץ בסקירה להגיד כמה מילים על הספר ואז את דעתך/הרגשתך.
כדאי להתייחס לקורא כמי שאין לו שום היכרות עם הספר, ומשום כך רצוי להציג בפניו את הספר לפני הצגת הדיעה.
C'est mon opinion, et je la partage.

ראסטה, לא רק עם ה״קרייזי הורס״ לדוגמא Harvest

למדתי את האדונית והרוכל בבית ספר.
גם אני אהבתי.
אלבום נהדר חני, כל אלבום שלו עם הCRAZY HORSE זה תענוג.

יפה מאוד. שירבו נערות כמותך!

תראי מה הרווחת על הבוקר...
ממש לא מובן מאליו שנערה בגילך תקרא את עגנון עם שפתו הארכאית (לתקופתנו).
ועל הבוקר לקבל לינק לשיר נפלא של ניל יאנג זה כבר רווח נקי :)

אני חושבת שהיום אין אופייני כי הכל הולך. הסיפור היה כל כך חזק שמאז שלמדתי את "האדונית והרוכל"
אני בהחלט נזכרת בו מדי פעם במשך השנים.
היום כשהבנות שלי לומדות ולמדו אותו
הן מראות לי זוויות שבכלל לא ראיתי.
יופי שהבאת. אם בא לך לספר מה אהבת את מוזמנת:)
והנה שיר בשבילך שלא בטוח תכירי של ניל יאנג על נערת הקינמון.
https://www.youtube.com/watch?v=jREf47BPe5w

על מה הספר?