הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 בספטמבר, 2020
ע"י סייג'
ע"י סייג'
כשקראתי את הספר הזה לפני 3 שנים, אני ממש נהנתי ממנו.
היום, הוא מעצבן אותי.
אולי זה בגלל שהפעם, ניסיתי למצוא משהו אחר, משהו שפשוט לא נמצא בספר הזה.
מה שאני חושבת על הספר הזה, השתנה מאוד, וזה כי אני השתנתי, והיום הוא מעצבן אותי, כי אני מבינה את כל העצות שלו, הן פשוט לא פתרו את הבעיה העיקרית.
מהי? - אין לי מושג !
ללא ספק, הספר הזה עזר לי, לא זוכרת איך, יכול להיות שהוא פשוט שיפר לי את המצב רוח, ושכן שיניתי משהו בחיי בעקבותו.
יכול להיות שהיו משפט אחד או שניים, שממש שינו לי, והיו שווים את הקריאה שלו.
אבל כנראה שכבר יישמתי את כל מה שהיה לי ללמוד מהספר הזה.
כי עכשיו, הספר הזה פשוט מרגיש כל כך קלישאתי.
משהו שכבר שמעתי פעם, משהו שכבר לא רלוונטי לנקודה שבה אני נמצאת בחיי.
הספר הזה טוב.
אבל מהניסיון שלי, הוא לא נצחי.
מתישהו, הוא כבר לא יתאים לשלב שבו אתם נמצאים בחיים.
מתישהו, אתם תצליחו להשיג משהו, או להבין משהו, שיהפוך את הספר הזה לחסר משמעות.
אני לא רוצה אותו יותר, חבל שהתחלתי לקרוא אותו שוב תוך כדי מרקור השורות.
הייתי מעבירה אותו למישהו אחר בקלות, כי אני ללא ספק לא צריכה אותו יותר, אבל מכיוון שכבר מירקרתי בו, ואפילו לא קראתי אותו עד הסוף כשהתחלתי למרקר, אני מרגישה אזוקה אליו.
אני יודעת שאין בזה היגיון.
שורה תחתונה, ברגע שכבר לא הייתי צריכה אותו, שכבר התבגרתי מידי, לא יכולתי להכריח את עצמי לקרוא, הוא נהיה ממש צפוי ולא מעניין בקטע של -"אני יודעת את זה כבר, אתה לא צריך לומר לי את זה".
ללא ספק יש ספרים גרועים בעולם.
אבל זה לא אחד מהם.
אז אני לא אדרג אותו בכוכב אחד, כששקראתי אותו בפעם הראשונה הוא היה 5 כוכבים.
אל תקראו ספרים שלא נועדו לכם, זה מייסר.
זה עצוב כי יש לי הרבה ספרים שהם לנוער שלא יצא לי להגיע אליהם ועכשיו כשאני רוצה לקרוא אותם אני לא מסוגלת לסבול את השפה.
כאילו...אני צריכה משהו יותר.
יותר משמעות ועומק ודברים שגורמים לך לחשוב.
אני פשוט חושבת שאין בספר הזה עומק נצחי.
הוא הועיל לי כשהייתי בת 20, אבל עכשיו אני בת 23, ואני מרגישה שאני מבוגרת מידי עבורו.
לא שהספר הזה לא מתאים למבוגרים...פשוט אני במסע הזה הרבה הרבה זמן, ויש לי פז"ם, וזה יותר משהו שטירונים קוראים.
זה ספר לאנשים שהם בתחילת הדרך למה שזה לא יהיה שהספר הזה מתעסק בו.
אולי חיים במודעות?, אולי חיים בעלי משמעות?, אולי חיים רגועים וטובים?...זה יכול להיות הרבה דברים.
הספר הזה אישית - עליי לא החזיק.
אבל הוא בהחלט ספר מועיל וקליל למישהו שמרגיש אבוד ומבולבל וצריך טיפה סדר ויותר חיבור לעצמו.
זה ספר לאנשים שלגמרי מנותקים מעצמם.
ואני פשוט כבר לא שם...
האם הביקורת הזאת מועילה, כנראה לא.
אבל אני מקווה שיהיה ניתן ללמוד ממנה, שרוב הביקורות השליליות נכתבו על ידי אנשים שחיפשו משהו, אך לא מצאו והתאכזבו.
הספר לא אשם, בעבר בוודאות היה בו משהו עבורי, היום לא, ואני שמחה שיצא לי לקחת ממנו את המשהו הזה.
אפילו שהיום כבר אין שם שום דבר עבורי, לפחות בעבר היה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 5 שנים)
להתחיל לקרוא מיד כשיגיע ולהתענג על ספר נדיר באיכותו.
כל השמועות ששרט אנשים הן שמועות שרוטות. אני לא מבין באיזה עולם פגיע ודרדלה אנחנו חיים. מה קורה פה? מיד לטירונות קרבית. איך ספר לא מהנה הוא ספר אהוב? נשגב מבינתי. |
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
מחשבות, ראיתי את הממלצה על חיים קטנים.
זה גרם לי לשקול את זה שוב, כי למרות שאני יודעת שהוא לא מהנה, אני שמה לב שהוא אחד הספרים האהובים ביותר על הרבה מאוד אנשים שאני אישית מעריכה את הדעות שלהם.
שקלתי על לקנות אותו, 116 שקל, על ספר שאולי אני לא אוכל לשרוד אותו, התלבטות. אחרי זה שקלתי לקנות אותו באנגלית, אבל שמעתי שהוא עינוי לנפש, אז אעדיף שאני אקרא אותו כמה שיותר מהר. ובסופו של דבר נזכרתי במבצע של כנרת, שבדיוק היום נגמר, וקניתי אותו. ואני מתה מפחד. אבל הוא יהיה אצלי, ואני אקרא אותו מתישהו כשאני אהיה מוכנה אליו נפשית, ואני מקווה שהוא ספר שאני צריכה בחיים שלי, ולא ידפוק אותי לגמרי. כי יצא לי לשמוע שהספר הזה שרט כמה אנשים ושינה אותם בצורה שאי יהיה אפשר לתקן. ואני לא רוצה משהו כזה. אבל אני כן רוצה לקרוא ספר ממש ממש טוב. אז כל מה שאני אומרת זה שקניתי אותו, ושהוא בדרך, ושאני מאוד מפחדת ממנו. אז כל מי שיכול להרגיע, או לתת לי עצות על איך לגשת לספר הזה כדי שאני אצא ממנו בשלום ומרוצה - בבקשה, תבורכו. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
מסכים, היל.מכישלון אפשר ללמוד.
|
|
|
Hill
(לפני 5 שנים)
ראובן, צודק כל כך. אגב, גם בחיינו- הדרך שמתהלכים בה, שיוצרים לעצמנו, לא פחות חשובה מהיעד עצמו, לעתים אפילו חשובה אף יותר.
מכאן, שגם אם ניכשל, נדע לצלוח את כל שמגיע ביחד עם הכישלון ולהמשיך הלאה. כי סיגלנו לעצמנו סט כלים חדש/משופר במהלך הדרך שמתהווה לחוזק נוסף שמתווסף לנו.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
היל-בעניין כיבוש פסגות-
יש מטפסי הרים שעבורם ההגעה לפסגה אינה העיקר. חוויית הטיפוס עצמה היא החשובה. אדרבא, מכיבוש פסגה אפשר רק לרדת. |
|
|
Hill
(לפני 5 שנים)
בהחלט. בעיקר ביטחון.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
כסף מאפשר ראש שקט וסיפוק מדברים שהם מעבר לעבודה.
|
|
|
Hill
(לפני 5 שנים)
נכון. אבל תחשוב כמה פעמים כבשת יעד, הגעת לעוד פסגה, מטרה, שאיפה, ודקה אחרי שזה נגמר
תחושת הריקנות הגיעה?
האושר הוא רגעי. הוא מושג חמקמק. לרוב נתנה אותו ביחס לאחרים, וזה לכשעצמו מעצים את התהייה לגביו. איך להאריך את התחושה שלו? לגבי כסף, אין ספק. כסף הוא אמצעי חשוב וקריטי. אנחנו נוטים לקחת אותו כמובן מאליו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
גם להכשל לא. כסף, אחרי ככלות הכל, חשוב במידה רבה.
|
|
|
Hill
(לפני 5 שנים)
סאן, להצליח בחיים לא בהכרח יביא אותך ל"אושר הנכסף". וקביעה זו מגובה מחקרית תחת אסכולת הפסיכולוגיה החיובית,
מראשי תנועתה, פרופ' טל בן שחר.
לא יודעת אם קיים "מדריך" לצלוח את החיים האלה. יודעת רק שאת המונח "אושר" הפסיכולוגיה החיובית מפשטת, מפרקת לגורמים ונותנת זווית ראיה (שוב, מגובה מחקרית) כיצד לשנות הרגלים לא מקדמים, כיצד לנסות לחיות חיים מסופקים, "מאושרים" מעט יותר. כיצד המוח שלנו משפיע, באיזה אופן הוא תורם או מעכב. זה על קצה המזלג ממש. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
באמת אין. פניתי להתייחסות.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
פנית אלי ראובן? לא חשבתי שיש בינינו דיבור כלשהו.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
רבאק, לא לכל אחד הטעם הספרותי שלך.תקבל.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
וזה בדיוק העניין, שבחנות אני מנסה לפעמים לזעוק אל מול קונים העומדים מול מדף
ייעודי שהכנתי לספרי העצמה אישית:
ראבק, תקראו כבר ספר אמיתי, למשל, הנה ממש פה: חיים קטנים. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
ככה זה נראה, ראסטה.
אהבתי בעבר את 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו'.
עכשיו ספרים מסוג זה- לאו דווקא שלו- נראים לי פילוסופיה בגרוש. בכל מקרה יש כמה בעולם הזה שכאשר ימותו לא אזיל דמעה. |
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
yaelhar
אני מניחה שאכן יש לי ציפיות יותר גבוהות מספרים מבעבר.
|
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
מחשבות
כנראה שלא.
כנראה שמיציתי את הז'אנר הזה. אני פשוט רוצה לקרוא משהו אמיתי לחיים, משהו שמשנה את דרך החשיבה ואת איך שהאדם מסתכל וחווה את החיים. הז'נאר הזה של העצמה אישית נראה לי היום כמו אשליה יפה. ספרים שמנסים לגרום לי להצליח בחיים, כי להצליח בחיים ללא ספק יביא לאושר. אני פשוט לא מאמינה בזה היום. אני לא מאמינה שאני באמת חייבת לעשות משהו, ולהצליח, ולהגשים את הפוטנציאל שלי כדי להיות מאושרת. ולקרוא ספרים שבעצם מנסים לשכנע אותי שיש להם מושג מה יעשה אותי מאושרת, זה קצת מעצבן. אני חושבת שאני רוצה לקרוא ספר שבמקום לנסות ללמד אותי איך להצליח בחיים, הוא ילמד אותי איך להתמודד איתם ולחיות עם הראש מעל המים. |
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
אמון
כרגע אני פחות להוטה לקרוא דברים שכתב פרויד.
אבל יום אחד אני כנראה אחקור, כי אני באמת לא יודעת עליו הרבה. |
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
אלי
אכן ניתן להסיק את המסקנה הזאת.
אבל חשבתי על זה, ואני לא חושבת שזה "אה אני כבר יודעת את זה, וכבר הפנמתי את זה", אלא יותר "אה אני כבר יודעת על מה אתה הולך לכתוב, וזה לא מעניין אותי". |
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 שנים)
אם הספר נהיה קלישאתי בשבילך
זה אומר שהוא עשה את תפקידו. להפוך את הדברים שבו למובנים מאליהם בעינייך. הוא השפיע
|
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים)
אם את מחפשת לקרוא ספרים עמוקים בעלי עומק נצחי, שארמה הוא בהחלט לא הכתובת - תקראי את "תרבות בלא נחת ומסות אחרות" שכתב פרויד ובעצם תנסי לקרוא את פרויד - הוא ניתח את נפש האדם לפרטי פרטים.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים)
אין מה לעשות, אנחנו דור של אנשים מבולבלים שמנסים להבין את מהות החיים שלא קיימת.
הספרים האלה בנויים להעביר כסף מכיסם של בני הדור המבולבל הנוכחי (וגם מכיסיהם של בני הדורות הקודמים) אל כיסו של הסופר, המהווה תחליף לזקני השבט של פעם. בעבר אם האבא היה נגר גם הבן היה נגר, ולא היו התחבטויות קיומיות ובחירת מקצוע. העולם של היום נהיה קצת יותר מסובך. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
אני באמת לא מבין את ההתחבטות שלך. שמא את צריכה עוד ספר העצמה אישית אחר?
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים)
לא חושבת שיש איזה ספר הגות שהוא נצחי לכולם.
הפער בין 5 כוכבים לכוכב אחד לקח לך רק 3 שנים. אז הוא התאים לך - היום כבר לא. עצם הציפייה שספר יתאים לכל חייך אינה מציאותית, לדעתי. |
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
חחחחחחח
יש לי מנהג לקחת את הספרים שאני לא אוהבת ופשוט לשים אותם בספרייה בסלון, ככה זה מרגיש פחות שלי.
בגלל שמרקתי בו זה מרגיש כאילו אני לא יכולה להתנתק מהספר הזה כי כבר סוג של ייחדתי אותו עבורי ואני לא יכולה להתכחש אליו, ואני מבינה שזה טיפשי, אבל זה קצת מרגיש שאני מסלקת ילד מהבית. אבל אין מנוס, אני אוציא אותו החוצה בנימוס ואניח אותו באותה ערימה של שאר הספרים שאיכזבו אותי ואני מתכחשת אליהם. |
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים)
אז תפסיקי להתייסר, תפתחי את החלון בחדרך ותעיפי אותו לכל הרוחות.
|
|
|
סייג'
(לפני 5 שנים)
RASTA יכול מאוד להיות, אבל אני לא רוצה לדבר על זה, זה כל כך עצוב.
עצם הקיום שלו על המדף שלי מייסר אותי, וזה הזוי כי אני זוכרת שממש אהבתי אותו.
מה גם שהוא כריכה קשה, ובדרך כלל רק ספרים שאנשים רוצים לשמור בבית להרבה שנים יוצאים בישראל במהדורה של כריכה קשה, אז אני באמת לא מבינה למה אני כל כך שונאת אותו עכשיו. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 5 שנים)
אני רק רואה את השם ר. שארמה ,פאולו קואלו ודומיהם ואני מקבל עקצוצים בכל הגוף...
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים)
יש לי תחושה שמדובר בפילוסופיה בגרוש.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
