ביקורת ספרותית על ילד קיץ מאת רוני גיטר
ספר טוב

---

ספר של קיץ?

הספר ילד קיץ של רוני גיטר, הוא כזה, בגלל שהוא סיפור על קיץ אחד בחייו של ילד הנמצא בראשית התבגרותו, הנבוכה, בו הוא מגלה את אהבתו הראשונה והתמימה.

אין לילד הזה שם, משום שהוא נועד להזכיר לנו, שבכל אחד מאתנו זיכרון הילד שהיינו, באמצעותו נזכרתי בערגה וגם בכאב בסיום ילדותי ותחילת נעוריי שנחוו בקיץ אחד.

יצאתי לשוטטות בעקבות הילד, לאורכו של הירקון לסבך הבוסים (קנה סוף) לחפש בו ציפורים, לטבול בים הכחול ולהביט אל תכלת השמיים ולהפקיר את גופי לשמש ולרוח הים, ומשם יצאתי לקטיף סברסים מצויד במוט שבקצהו קופסת פח, וחזרתי מלא בקוצים ועם גוף אדום ובוער.

הסברס בספר הוא תמונת ילדות חזקה ויפיפייה, כמו תמונות אחרות בסיפור הזה, באמצעותן חשתי בפי ובאפי בעקצוץ טעמיה וריחותיה של הילדות שחלפה בקיץ אחד שההרגשה ממנו הייתה של חופשה ענקית, ואהבה ראשונה המרטיטה וצומחת מגופי, משהו שאני נזכר בו בערגה מידי פעם.

הילד מספר ברגישות ובאמינות המצליחים לבטא מחשבות של ילד על הוריו, חבריו, על השמן המטיל את חיתתו על ילדי השכונה ועל האופן בו הילד מתגונן, לעתים הוא חוזר פצוע וכואב, ולעתים הוא מאושר בעיקר מתחושת העצמאות, הבגרות והחופש שהקיץ הזה הצליח להעניק לו.

גולת הכותרת של הסיפור, היא אהבתו לילדה השותקת והדתייה שפגש בחורשה, בהמשך היא הופכת למספרת מופלאה, היודעת לספר אגדות. סיפור מופלא ורגיש, המתכתב במקרה או לא עם עפיפונים של רומן גארי, בו הילד מצא את אהובתו ביער בסיפור שהוא כמו אגדה עתיקה ויפה.

הספר הזה כתוב בשפה מקורית, המזכירה את הילדות, ברגעי הומור וחיוך ולא פעם בכאב שלה. יש בו מילים של פעם, בוסים, קרטושלך, ובכך הוא מצליח להחזיר אותנו לסוף שנות החמישים ולראשית שנות השישים, לשנות הילדות וראשית הנעורים. הוא מחולק לסיפורי משנה הקשורים ביניהם, יש בו מאה ושלושים עמודים, החולפים בקלילות ובהנאה מרובה, כמו שספר של קיץ צריך להיות.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על ילד קיץ