ביקורת ספרותית על מנהל לילה מאת ג'ון לה-קארה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 באוגוסט, 2020
ע"י yaelhar


#
לפני כמעט 4 שנים ראיתי סידרה בריטית בשם הזה ואף המלצתי עליה כאן. ידעתי שהיא מבוססת על ספר של לה-קארה אבל חשבתי שלא תרגמו אותו. בשבוע שעבר עברתי ליד הספסל ובין המון ספרים היה גם הספר הזה, עם ברכות לאפרים ליום ההולדת. לקחתי, כמובן. ואחרי מספר ימים צללתי לסיפור.

הכתיבה של לה-קארה שונה מאד ממה שאנחנו רגילים מכותב מותחנים. זו כתיבה עמוסת-תיאורים, מורכבת מאד. לה-קארה אינו עושה לקורא הנחות. הוא דורש ממנו התמסרות וריכוז, בקריאה-מדלגת-על-קטעים יתפספסו דברים חשובים להבנה, ויהיה צורך לחזור ולקרוא את הקטע. לה-קארה מכניס את הקורא לעולמם של האנשים עליהם הוא כותב. למנטליות שלהם, להעדפותיהם בתחומים שונים – מתרבות וביצוע תפקיד עד אוכל. לסלידתם (כאשר הם בריטים מהמעמד הבינוני) מאנשים שונים מהם. ליהירותם המובנית והתנשאותם אך גם להתמסרותם לשירות מדינתם – כפי שהם מבינים את זה.

הסיפור פה – שזכרתי למרבה הפלא מהצפייה בסידרה, מה שבהחלט עזר לי להתמצא בחלקו הראשון המעורפל משהו של הספר – עוסק בניסיון להגביל את יכולתם של בעלי הון לעשות לביתם בדרכים שהן לא חוקיות ולא מוסריות. ביכולת של בעלי ההון לגייס לטובתם עובדים מהשירות הציבורי שיהיו מוכנים להסיר מכשולים בירוקרטיים מעל דרכם של אותם בעלי ההון. יש בו רמזים לקשר הבריטי של "האולד בויז" השייכים לאותה שיכבה כלכלית-תרבותית והקשר הזה חזק לעתים יותר ממוסר ואתיקה. יש בו דמות של עובד באחת הסוכנויות השושואיסטיות, שהוא אובססיבי לתפקיד ואינו מוכן לסטות ממנו, למרות מחיר אישי. וגם דמותו של הגיבור הראשי ג'ונתן פיין, שכמיטב המסורת הבריטית הוא גם יפֶה וגם אופֶה. גיבור מיוסר ורומנטי הנחוש לעשות את מה שנכון לעשות, תוך סיכון עצמי מחריד, מסיבות שרק רומנטיקנים יבינו ויסכימו להן. דמותו של הארכי-פושע אינה דמות של ברון סמים לטיני תוקפני ובור או איזה מנהיג-פלנגות אפריקאי שזחל מתחת לאיזה סלע. הוא בריטי לבן למהדרין, אריסטוקרט ונבון, עם השכלה מעולה ואהבה למוסיקה ותרבות (בכיכובו של יו לורי הבלתי נשכח). יש לו המון כסף וגם מוסר גמיש של הוטנטוטים כשמדובר בתחומים מהם הוא מרוויח את כספו, בדומה למוסר המפוקפק של חלק מהאולד בויס שהוזכרו קודם.

ספר מרתק ומותח מאד, למי שיתגבר על הסיגנון המורכב והמעורפל-במכוון בו כותב לה-קארה, על המשפטים והפיסקאות המוסיפים לסיפור נפח ורבדים. קורא שיהיה מוכן לבלוע עם המתח שלו את המסרים המשכילים והאינטליגנטיים של לה-קארה, היודע לספר סיפור, יודע לאפיין דמויות ומצבים, מכיר היטב את חוכמת האירוניה וההפוך-על-הפוך, לא מחפף בכתיבה ולא משאיר אבן לא הפוכה בסיפוריו. ומה שבעיקר דיבר אלי הם המסרים שהוא שתל בתוך הסיפור, הגורמים לך לחשוב על מה שחשוב באמת. יופי של ספר המוכיח שלה-קארה מעודכן היטב בסוגי הפשיעה שצמחו להם מאז מתה המלחמה הקרה זצ"ל.



0


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי
בגלל הכתיבה שלו הוא נמצא בערך בנקודת ההשקה שבין ספרות יפה למתח החלק של המתח בספריו אינו הדומיננטי, לדעתי. יש ספרים שלו שנטשתי משיעמום, אבל מי שצולח אותם מקבל זווית ראייה מיוחדת על הגישה הבריטית לחיים ולמוות (-:
מורי (לפני 5 שנים)
אברש, גם אני בוחר בספרי מתח רק כשאין ברירה. אלה מותירים בי תחושה של שומכלום. לרוב הם גם לא מי יודע מה מוצלחים.
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 5 שנים)
ביקורת טובה.
לא יודע אם אזכה להעפיל לכתביו של לה-קארה ביום מן הימים (אני קורא רק מעט ספרי מתח, והם על פי רוב יהיו האחרונים שבהם אבחר לקרוא), אבל בהחלט הצלחת לסקרן.
yaelhar (לפני 5 שנים)
גלית אני מבינה איך אפשר להשתעמם מלה-קארה.
הכתיבה שלו מאד עמוסה ופרטנית, הוא משתמש בהרבה מאד - לפעמים יותר מדי - איזכורים לנושאים שאינם מוכרים לקורא אם אינו בריטי ממעמד מסויים, בגיל מסויים...
גלית (לפני 5 שנים)
הסדרה ממתינה לי
שאגיע אליה סוף סוף, לא ידעתי שהיא קשורה לספר הזה.
את לה קארה אני לא אוהבת, כל מה שניסיתי לקרוא שלו - שיעמם אותי.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני יכולה להבין את זה. כתיבתו היא מיוחדת במינה - אפשר להתפעל ממנה ואפשר גם להתעצבן עליה מאד.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים)
קראתי את "המרגל המושלם" לפני שנים רבות. לא התחברתי מאוד לכתיבתו.
yaelhar (לפני 5 שנים)
רב תודות, מחשבות.
לא תמיד אני מוכנה להתחייב ללה-קארה שכמו שאמרתי דורש הרבה ריכוז והתמסרות של הקורא. כשאני עושה זאת - התגמול גבוה. אהבתי מאד את "שיר המיסיון" שלו.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, פרפ"צ
לה-קארה מצמצם את ההבדל בין ספרות-מתח לספרות לא-מתח.
מורי (לפני 5 שנים)
סקירה מופלאה. זוכר את הסדרה וכמובן את יו לורי.

עכשיו קיבלתי ספר אחר שלו.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
סקירה יפה!
אם אבקש לקרוא ספרי מתח, לה-קארה ככל הנראה יהיה המועמד הראשי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ