ביקורת ספרותית על חיי אנוש - ספריה לעם #235 מאת אנדרה מאלרו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 ביולי, 2020
ע"י סוריקטה


אני לא יודעת איך קורות מהפכות. אני כן חושבת שניים שלושה דברים: 

קודם כל, מי שמארגן אותן מאמין. זה לא שאין לו ספקות או שהוא בטוח בכל צעד שהוא עושה שהכיוון הוא נכון, אבל בסך הכל הוא מאמין, קודם כל בצורך לשנות, אבל גם ביכולת לעשות את זה. 

החלק השני נובע דוקא מחוסר הידיעה. צריך לעשות.  מי שרוצה לחולל שינוי צריך לצאת ולעשות. הנסיון לנבא מה יצליח ומה לא, כמעט תמיד נדמה לי שהוא פתטי, עם כל ההערכות לגבי כמה יצטרפו וכמה לא יצטרפו והאם זה יספיק או לא. הרבה פעמים, לפחות לפי הנסיון ההיסטורי, אירועים שוליים לכאורה, כאלה שלו היו נבחנים לכשעצמם לא היו זוכים לתשומת לב מופלגת,  הציתו להבות גדולות. קיומו או חסרונו של חומר הבעירה, לא תמיד אפשר להעריך את זה כי מדובר למעשה באוסף חומרים שהכימיה ביניהם היא זאת שאולי תאפשר להם לבעור. כל מה שאפשר לעשות זה להדליק גפרור ולקוות.

ואחרי זה, גם כשזה לא מצליח, הרבה פעמים זו התחלה. זה שמישהו שם רעיון על שולחן יכול לגרום לאנשים שעומדים מהצד לראות אפשרויות אחרות, כלומר, לחשוב שאולי גם הם עצמם יכולים לעשות משהו. וזה הרבה אם אתם אופטימיים. 



מלחמת האזרחים בסין התחילה ב-1927. הספר הזה מתאר כמה ימים בשנחאי באותה השנה. הגיבורים שלו הם בעיקר מהפכנים, רובם קומוניסטים, חלקם בכלל לא סינים אלא כאלה שהגיעו ממדינות אחרות כדי לקחת חלק במלחמה הזאת. וכל אחד מהם הוא אדם שלם, כלומר, לכל אחד המניעים שלו, הדרכים שבהן הוא מאמין שיש ללכת, אבל יש גם דברים שמשותפים לכולם. לפני הכל זו הבדידות. אם הדמיון יכול ללכת לאיזו אחוות לוחמים או שותפות עמוקה, פה, מתחת לאילו, כל אחד לעצמו, עם הפחדים, השאלות הקיומיות, הספקות, היאוש והתקווה.,

זה ספר מאד רציני. מכביד ורציני. וקשה היה לי לקרוא אותו, לא רק בשל התרגום הארכאי (1953, יצחק שנהר). הוא עוסק באופן אינטלקטואלי, פסיכולוגי ופילוסופי במה שמניע את הגיבורים שלו, בעיקר המהפכנים, אבל גם הקולוניאליסטים. וכבר בעמוד הראשון ברור שאין פה הנחות. צ'ן, מהפכן קומוניסטי, ניצב לפני מיטתו של אדם, סוחר נשק, כשהוא מחזיק פגיון, ותוך כדי ביצוע הרצח הזה הכל עובר לו בראש, הטכניקה, חייו, הטכניקה, מותו שלו, המשמעות של כל אלה. ומכאן זה ממשיך, כשהשאלות המוסריות לא מפסיקות להופיע, תמיד במימד האישי והאנושי שלהן, תוך תיאור מצבם הקשה של המוני הפועלים הרעבים הסינים, מול המעשים הנדרשים על מנת לשנות אותו והמחיר שהם גובים מאלה שעושים אותם. 

זה ספר נהדר. קודר ונהדר. 
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך, חני.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סנטו, תודה לך.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
סוריקטה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב. זה באמת מעניין. התאור פה הוא בעיקר של המהפכנים כבני אדם, ושל נסיון המרד בשנחאי בתחילת המהפכה.
חני (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה סוריקטה, מתכתב עם מה שקורה היום בארץ.
משה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כתבת יפה, תודה לביקורת.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יפה. נשמע מאוד מעניין. הוספתי לרשימה.
פעמים רבות אירועים גדולים מתחילים ממצבים זניחים וקטנים, לכאורה.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה, סוריקטה. מעניין לראות את התיאור של התקופה הזאת בשנגחאי.
הקומוניסטים בסין הצליחו, ככל הנראה, רק בשל היותו של המשטר הלאומני של צ'יאנג קאי-שק (גְ'יַאנְג גְ'יֶה-שֶה) גרוע עד כדי כך שהם היו מוכנים לנסות משהו חדש שעתידו אינו ברור.
קורות חייו של הסופר מעניינים אף הם.
הספר כבר ממתין לתורו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ